אשר קשר //

כשהגענו ל"סבבא שלמה", אחת השיפודיות הוותיקות של יבנה, היה ברור שהופתעו שהגענו, אבל הם השתדלו להתנהג כרגיל ולא לחקור אותנו כיצד גילינו על קיומם.

השתדלו אמרנו. הצליחו זה כבר סיפור אחר. "אתם לא מכאן, נכון?", שאל אחד המלצרים המבוגרים אחרי חמש דקות של איפוק, כשהניח את הסלטים על השולחן.

"כן, אבל למה אתה שואל?", ענינו לו מסוקרנים.

"כי בדרך כלל זה מקום של לקוחות קבועים, יבנאים ותיקים, שמכירים את המקום עוד כשהיה האטליז של שלמה - הסבא של הבעלים הנוכחי".

"אז זה בסדר שהגענו?", המשכנו לחקור.

"ברור שזה בסדר", הוא צחק, "מי שבא ברוך הבא".

פותח מבערים

"סבבא שלמה" הוא בהחלט לא מקום של עוברי אורח אקראים. אנשים לא מגיעים במקרה למבנה הבטון הקטן הזה, שניצב בפינת הרחובות התאנה והערבה, הרחק מההמון הסוער במרכזה של יבנה.

"סבבא שלמה". "בדרך כלל זה מקום של לקוחות קבועים" | צילום: אשר קשר

המבנה הקטן מאכלס מקרר בשרים, בר סלטים וחמוצים, מקרר משקאות, וכמובן את הנכד של סבא שלמה, שטורח על גריל הפחמים המעשן.

חלון קטן נקרע בחזית המבנה על מנת להזמין בפיתה או בבאגט, אבל ביום גשום כמו יום חמישי שעבר, רגע לפני שיבנה שקעה במצולות של שבר ענן מתמשך, אין על מה לדבר בהקשר הזה.

שלושה לקוחות מצטופפים בפנים, מנסים לפלס מבטים בתוך העשן, מפנים מקום לשני המלצרים המבוגרים (אחד יותר ואחד פחות) שמבקשים מאיתנו לשבת והם כבר ייגשו אלינו.

בחוץ ארבעה שולחנות מכוסים מפות שעוונית כחולות מתחת לגג פח ויריעות פלסטיק שקופות שהותקנו כאן לכבוד החורף.

לצד אחד השולחנות יושבת חבורה עליזה של פועלים, מאלה שברור שמגיעים לכאן כבר שנים, כי כשמגיעה אליהם הצלחת עמוסת הבשרים על ידי אחד המלצרים, כל אחד יודע בדיוק מה הנתח או השיפוד שהזמין.

המלצר שולה אותו מהצלחת שבמרכז השולחן, ללא שום מבטי חשדנות מקובלים אולי במקומות אחרים לחבר שלצידו, שמא זה לקח בטעות פיסת בשר שאינה שייכת לו.

הילדה ביקשה קציצות, אבל אני הרגשתי צורך במשהו קצת יותר הרפתקני. בכל זאת, מקום של בשר. במקרר שכבו פרוסות של מה שנראה כטחול ממולא, והזמנתי מנה מזה.

"זה לא טחול ממולא", הנכד של סבא שלמה הביט בי מוטרד, "זה מבער".

"מבער?".

"כן, זה מעיים ממולאים", הוא ניסה להיות סבלני, "זה ממש לא טחול ממולא".

"רגע, מעיים ממולאים זה לא עסבנה?", רציתי להרשים אותו, על מנת שיבין שמדובר כאן במקצוען.

הוא ממש לא התרשם. "מעיים ממולאים מבושלים זה עסבנה", הוא אמר בסבלנות, "על האש זה מבער".

"ומה יש בפנים?".

"זה סוד".

בוודאי שבטח

על השולחן שלנו אחד המלצרים כבר פיזר פנכות פלסטיק עם סלטים לצד פיתות חמות שבילו רגעים יפים על גריל הפחמים והעניקו רגעים יפים עוד יותר לסועדים.

הסלטים היו טובים, פחות או יותר - חומוס סטנדרטי לצד חריף ביתי מעולה, גזר מרוקאי תעשייתי וסלט סלק נהדר, חציל מטוגן מצוין עם פטרוזיליה וחמוצים טובים. הגיע גם צ'יפס טוב ומנחם.

אבל לא באנו בשביל הסלטים או הצ'יפס, והעובדה הזו התבררה ביתר שאת כאשר הגיע הבשר. כשהילדה ראתה לראשונה את הקבבים שהזמינה היא היתה סקפטית למדי: "תסתכל", היא לחשה לי, "זה נראה כמו ההמבורגרים האלה שמוכרים בסופר...".

מראה עיניים, נגיסת שיניים | צילום: אשר קשר

היא צדקה כמובן, על פי מראה עיניים, אבל כידוע אין טוב ממראה שיניים. אחרי נגיסה אחת עיניה אורו.

"זה נהדר", היא אמרה, "בשר מעולה, ואיזה תיבול נהדר". היא קיבלה שלוש קציצות נאות ולא הראתה שום סימן שהיא עומדת לוותר על אחת מהן.

"אפשר ביס?", גייסתי את מרב הסמכות ההורית שעוד נותרה בי.

"אה, בטח...", היא אמרה בטון ובמבט שממציא ה"בטח בטח" לא התכוון אליו כשחשב על המילה "בטח".

ואז הגיע המבער. שש פרוסות נאות ממנו. אומרים שיש רגעים בחיים שאתה יודע שתזכור לעד - אז לא בטוח שזה יהיה הרגע הזה, אבל באותו רגע זה הרגיש כך, משהו מסתורי שעתיד להתגלות אליך לראשונה.

הסופר ג'וזף קונרד כתב את הספר "בלב המאפליה", שעליו התבסס מאוחר יותר הסרט "אפוקליפסה עכשיו", וככה זה הרגיש.

אתה ניצב מול פיסות הבשר שחברו להן יחדיו ולא יודע במה אתה עומד לנעוץ את שיניך. כל ביס הוא מסתורי ולואט סוד.

אבל כמו גיבורו של קונרד, שפילס את דרכו בג'ונגלים במעלה נהר הקונגו, אתה עושה מה שמוטל עליך, ובניגוד גמור אליו נהנה מכל התהליך הנאה עצומה - גם מחוויית הגילוי וגם מההפתעה ומהטעם.

"אז מה יש כאן?", ניסיתי שוב.

"אמרתי לך", ענה לי הנכד של סבא שלמה, "זה סוד. אבל טעים".

טעים? זה היה כל כך מעבר לזה. זה היה נפלא, חדש, מסעיר וחריף. זיהיתי בשר טחון, כבדים ושומן. היו עוד חלקים פנימיים קטנים מדי לזיהוי, אבל החוויה כולה היתה נפלאה.

הילדה טעמה ולשמחתי לא רצתה עוד. זה לא מיועד לרכי הלבב והקיבה. זה מנה אקסטרים למבינים בלבד.

אז סבבה, שלמה. 

מראה מקום:

"סבבא שלמה", הערבה 2 (פינת התאנה), יבנה

שעות פעילות: א'-ה'
 11:00-24:00

טלפון: 050-9898979

פסקול: טיפות מים על גג פח

תג מחיר:
מבער - 53 שקל, קציצות על האש - 45 שקל, סלטים וצ'יפס - קומפלט, בקבוק קוקה קולה גדול - 12 שקל; סך הכל: 110 שקל