קבוצת הכדורסל של הפועל גזר/נען זכתה לאחרונה באליפות ליגה א', והעפילה חזרה לליגה הארצית שנתיים אחרי שירדה משם לראשונה. הפעם מקווים במועדון המשותף גם למועצה האזורית לתקוע יתד בליגה, שבה שיחקו בין השנים 2013 ל-2015.

גזר/נען זכתה באליפות מחוז מרכז של ליגה א', הנחשב לאיכותי מבין שאר המחוזות, בניגוד להערכות המוקדמות לפיהן קבוצת הכדורסל של גבעת שמואל שנוהלה עם תקציב גבוה היא זאת שתעלה ליגה בסיום העונה.

הסיכויים לא נראו גבוהים, אבל בסוף זה קרה. שחקני הפועל גזר/נען צילום: גלית יערי

בגבעת שמואל שיחקו העונה שורה של שחקנים בולטים בכדורסל הישראלי דוגמת הרכז אבי אליהו, הקלע אלעד אליהו והפורוורד אור איתן, כולם עם עבר בליגת העל.

עם הרכב שכזה הסיכויים של גזר/נען לעלות לא נראו בתחילת העונה גבוהים במיוחד, אבל בקיבוץ האמינו בקבוצה שמורכבת משחקנים מקומיים ברובה, ומעט חיצוניים.

גזר/נען הצליחו להיאבק ראש בראש בגבעת שמואל לאורך כל העונה, ולמרות שהפסידו במשחק הראשון בחוץ, בגומלין באולם "הרפת" בנען האוהדים המקומיים הנלהבים הצליחו לסייע לקבוצה שלהם לגבור על היריבה בתוצאה 64-55 ולהעפיל למקום הראשון אותו לא שמטו עד לסיום העונה.

מי שמוביל את קבוצת הכדורסל, שלה היסטוריה ארוכה שהחלה עוד בשנות ה-60, הוא הקפטן והסמל המקומי – אסף שוורץ (36), בן נען המשחק בקבוצה הבוגרת כבר 17 עונות ברציפות.

"ההישג בעלייה הנוכחית גדול יותר, כי הפעם היינו חלק מליגה תחרותית וקשה הרבה יותר (בעלייה הקודמת גזר/נען שובצה במחוז הדרומי הנחשב קל יותר. ע"ח)", אומר שוורץ. "ולמרות זאת, הצלחנו לעשות עונה מדהימה והפסדנו רק פעם אחת".

מה התחושה להוביל את הקבוצה כבן קיבוץ ולהיות חלק ממנה תקופה כה ארוכה?

"בנען יש חיבור חזק לקבוצה, וזה גם מה שמשאיר את השחקנים פה הרבה זמן. כולם מתעניינים ושואלים אותי בשבילים על הקבוצה. גם אני, בתור ילד, הייתי מחכה לימי שלישי למשחקים של הקבוצה הבוגרת כדי לצעוק ולעודד".

לשחק בנען זו גאווה. שוורץ עם סיום משחק העלייה צילום: גלית יערי

"השחקנים שמגיעים אלינו מבחוץ אומרים שאין עוד מקום כמו נען, עם העידוד והאווירה באולם שלנו שנחשב לאגדה", ממשיך שוורץ.

"הכי כיף לשחק מול הקהל שאתה מכיר בו כל אחד, ובמקום שבו גדלת. הכדורסל כבר הפך חלק מרכזי מהתרבות בנען, וזה לא מקרי שבכל שבוע מגיעים צופים רבים למשחקים. אני משחק משנת 2000 בקבוצה הבוגרת, וזו אהבה לכל דבר. התחלתי לשחק כאן כילד, ולעלות ליגה זה כמו הגשמת חלום. בכלל, לשחק בנען זו גאווה".

להקשיב ללב ולבטן

בנען גאים בקבוצה שלהם, אבל יודעים גם לשלב שחקנים מבחוץ ולהפוך אותם למקומיים. אחד מהם, שכבר הפך לסוג של סמל, הוא נועם אורן. אורן (37), ממושב סתריה הסמוך, העביר את רוב קריירת הבוגרים שלו במדי הקבוצה עד שנפצע ונאלץ לפרוש.

הוא עבר לתחום האימון והחליף אגדה אחרת מנען, עודד גינדין, שפרש מאימון פעיל ב-2010 בתום קריירה ארוכה כשחקן וכמאמן בקיבוץ.

כבר בעונתו השנייה במועדון העלה אורן את הקבוצה לליגה הארצית, וסיים איתה במקום הרביעי והמכובד. ההצלחה שלו לא נעלמה מעיניהן של הקבוצות הבכירות בליגה, שיחד עם חוסר ודאות כלכלי סביב המועדון בסיום אותה עונה בארצית הביאו אותו לעזוב.

גזר/נען נשרה לבסוף חזרה לליגה א' מיד בתום העונה השנייה בארצית, ולאחר עונה מאכזבת נוספת אורן החליט לחזור הביתה מבחינתו.

"אחרי שהשארתי את מכבי שוהם בליגה הארצית הייתה לי הצעה לעונה נוספת שם, אבל היה לי קול פנימי שקרא לי לחזור ואני שמח שהקשבתי ללב ולתחושות הבטן וחזרתי", מספר אורן.

"זה מרגש להיות כאן שוב. המטרה שלי כשהגעתי הייתה להחזיר את ההרתעה לנען, וקודם כל לא להפסיד במגרש הביתי. גיבשנו כאן חבורה מצוינת שעבדה קשה והפרס הגיע בדמות האליפות שבה זכינו".

מה מחבר אותך לנען?

"הגעתי לשחק כאן כבחור צעיר אחרי שחזרתי מהטיול הגדול. אסף שוורץ, שהכרנו עוד מהנוער, הזמין אותי לכאן. אני מרגיש כבן בית בקיבוץ. לכולם אכפת ולכולם יש מה להגיד. אוהבים פה מאוד ספורט ומגיע לקהל שלנו לראות כדורסל של ליגה ארצית.

"בזכות הקהל, שהולך איתנו גם ברגעים קשים, שחקנים רוצים לבוא לשחק כאן גם בפחות כסף. כל זה לא היה קורה בלי חבורה של אנשים שעומדת מאחורי הקבוצה באכפתיות ובמסירות. המטרה שלי זה לתקוע יתד בארצית, ולהמשיך ולטפח את מחלקת הנוער שהיא נדבך מאוד חשוב במחלקת הכדורסל כאן".