למרות שהיא מציינת כבר 50 שנה להיווסדה, ואף על פי שהוציאה מתוכה כמה אלופי ישראל וכאלה שהשיגו תוצאות מכובדות גם בעולם, מתקשה אליפות ההתיישבות העובדת בשחמט לרגש את מדורי הספורט בכלי התקשורת ואת חברי הקיבוצים.

ובכל זאת, מתעקשים המשוגעים לדבר, למרות המספר ההולך ופוחת של שחקני שחמט בקיבוצים, לקיים בכל שנה בחנוכה את אליפות ההתיישבות העובדת בשער הגולן.

בחודש הבא, בין התאריכים 12 ל-13 במאי, תתקיים בחדר האוכל בהעוגן אליפות נוספת למקצים מהירים שתוקדש לנתן יונגרייס ז"ל, ממייסדי הקיבוץ ומי שהגה ופיתח את אליפות ההתיישבות העובדת עוד בשנת 1967.

חדר האוכל בהעוגן צילום: עמרי טלמור

במסגרת האליפות יוענקו גביעים למסיימים בשלושת המקומות הראשונים, וכן לשחקן המצטיין מגיל 67 ומעלה, לנוער מצטיין מתחת לגיל 16 וגם לשחקנית המצטיינת – למרות מספרן הנמוך הצפוי של נשים בתחרות.

ישראל פוקס (70), חבר העוגן, הוא מפיק אליפות ההתיישבות העובדת. לדבריו קיבל פניות רבות משחקני שחמט בקיבוצים שביקשו לקיים את התחרות דווקא באזור המרכז, ולא רק בשער הגולן.

"מדובר בחברים ונערים מקיבוצי הדרום הרחוק וגם מהמרכז שהתקשו להגיע לקיבוץ הצפוני", מספר פוקס. "חלקם יגיעו ליומיים וילונו בבית מלון בנתניה. אני מעריך שיגיעו כארבעים משתתפים אבל מקווה להיות מופתע לטובה עם מספר גדול יותר".

מדוע איבד השחמט מזוהרו בכלל, ובקיבוצים בפרט?

"בעבר הרחוק מדובר היה במשחק הלאומי של הקיבוצים. לא מעט חברים גם קיבלו דרגות אמן ורב אמן, והוצאנו מתוכנו אלופי מדינה דוגמת עוזי גלר מגבעת חיים מאוחד.

"עם כניסת המחשב והאינטרנט ירד קרנו של המשחק התחרותי למרות שישנם מקומות כמו טבריה, שם הוא דווקא פורח בזכות אסף סופר מבית קשת, שהכניס אותו לבתי הספר. אנחנו רוצים להזמין שלושה ילדים מטבריה להעוגן, על חשבוננו, כדי שיתחרו מול בני גילם. גם בקיבוץ עמיר יש מורה לשחמט שמקבץ תלמידים סביב ללוח המשחק".

כיצד אתה מסביר את העובדה שאין כמעט נשים באליפויות של ההתיישבות העובדת?

"אין לי הסבר פרט לעובדה שמדובר בעניין היסטורי. גם בעולם אין הרבה נשים שמשחקות ומתחרות. צריך לעודד נערות ונשים ללמוד ולשחק שחמט".

הנווד מהמזרח שהגיע לכינרת

סופר (45), המועמד לדרגת אמן בשחמט, הוא אחד מהשחקנים הקיבוציים הבולטים. המורה למתמטיקה, שבילה שנים רבות בנדודים במזרח הרחוק, הפך למרכז פרויקט השחמט בטבריה שמאגד 2,000 תלמידים מרחבי העיר שבעידודו ובתמיכת העירייה לומדים את המשחק ומשחקים בו שעות רבות במהלך השבוע.

הביא למהפכה בשחמט בטבריה צילום: אפי שריר

את דרכו החינוכית, שמאמינה כי המשחק הוא כלי חינוכי רב משקל שמצריך מהילדים ומהנערים להתרכז ולקבל החלטות רק לאחר חשיבה, החל בבית ספר ארליך שבו הוא מלמד.

רק לאחר הצלחתו שם פנה לדרור ללוש סגן ראש עיריית טבריה, ובסיועו נוספו מאות צעירים למיזם השחמט של סופר שהפך את העיר למעצמת שחמט ישראלית.

תיעוד היסטורי של המשחק אפשר למצוא באתר של גבעת ברנר. "בגבעת ברנר שיחקו שחמט מהלילה השני (של העלייה על הקרקע)", נכתב שם. "כבר באוהלים הוציאו החלוצים מערכות שח זעירות ושיחקו לאור הלוקס. עם השנים החלו לשחק באופן יותר מקצועי.

"חוגי שח נפתחו בעיקר עבור ילדים ובשלב מסוים נערכה אליפות המשק, בה התחרו בשיטת ליגה. התוצאות פורסמו על לוח המודעות. אירועי שח בולטים היו כאשר הגיע אמן או רב אמן ושיחק בו זמנית מול שלושים או ארבעים חברים וילדים.

"אלוף העולם הרוסי רב אמן מיכאל בוטביניק ביקר בשנות השישים בקיבוץ, ואחריו הגיע גם האמן משה צ'רניאק ואחרים. האורות בצריף השחמט דלקו במשך שעות ארוכות, וגם כשהסתיימו המשחקים המשיכו השחקנים לנתח אותם".