צילום: מועדון רוגבי רעננה בסוף ינואר ירד אבל כבד על מועדון הרוגבי גליל עליון, עם היוודע דבר מותו של עמירם פורת (40), שחקן ומאמן עבר בקבוצה, לאחר מאבק קשה במחלת הסרטן.
עמירם, בן כפר בלום, התחיל לאמן ב-2010 ילדים ונוער בקיבוץ, כעשור לאחר שהפסיקה קבוצת גליל עליון את פעילותה.

עוד ספורט מהקיבוצים:
אביב יחזקאל רוכב את דרכו לצמרת העולמית
צמוד לאורי ששון: המאמן האישי על הדרך למדליה

מדובר במועדון שעד סוף שנות התשעים היה מהמובילים בישראל, והפעיל קבוצות בוגרים, ותיקים, נוער וילדים, ששיחקו בכפר בלום ובשמיר. עמירם עצמו החל את דרכו המקצועית בקבוצה ההיא כנער ושיחק בה שנים ארוכות, גם כבוגר. בקריירה שלו אף עבר לשחק תקופה קצרה בדרום אפריקה.

לפני כחמש שנים חזר הענף לגליל העליון, וזאת בזכות יוזמה משותפת של עמירם עם עוד שני שחקני עבר - עידו שמיר מכפר סאלד ויוחנן ינאי מעמיעד - וכן עם תמיכה מאיגוד הרוגבי. בתחילה הופעלו רק קבוצות בוגרים ונוער שאותן אימן עמירם, אך אחרי כן נפתחו גם קבוצות נערים ונשים.



"עמירם חי את הרוגבי כמעט בכל רגע, ועבורו האימון היה דרך טבעית להעביר את זה הלאה", סיפרה אלמנתו קטליינה. "הוא נהנה מזה מאוד. הוא דרש משחקניו מחויבות לקבוצה והתמדה בהגעה לאימונים. הוא לא כל כך אהב את הפן הניהולי שבעניין, בלשון המעטה. הוא רצה רק לאמן".

יואל סוסביץ', שחקן עבר בקבוצת הבוגרים, מספר על האווירה שהנחיל עמירם לשחקנים עוד בימים הראשונים: "לאחר חודשיים של אימונים אינטנסיביים החליט עמירם שהגיע הזמן למשחק מבחן נגד אריות ירושלים בקיבוץ יזרעאל. ביום המשחק הייתה התרגשות רבה. לרבים מאתנו הייתה זו טבילת אש ראשונה. בשיחה לפני המשחק אמר לנו עמירם שלא משנה מה יהיה היום, אסור לשכוח מה הכי חשוב - ליהנות! רוגבי אמור להיות כיף".

בתום עונה אחת הוחלט במועדון שעמירם ייאמן את קבוצת הנוער בלבד. לצד תפקידו כמאמן המשיך עמירם לשחק בקבוצת הבוגרים. חבריו לקבוצה מתארים אותו כשחקן חזק ואגרסיבי מאוד, שידע לתפקד במספר עמדות מפתח על המגרש.

בקיץ 2016 עברו עמירם, קטליינה וארבעת ילדיהם להתגורר בעיר חרונינגן בהולנד, שם חיה משפחתה של קטליינה, הולנדית במקור. שבועיים לאחר הגעתו התבשר עמירם כי חלה בסרטן - לימפומה בשלב מתקדם. הוא החל בטיפולים ונעטף באהבה רבה ובתמיכת משפחתו וחבריו, רבים מהם מעולם הרוגבי.

לאחר נסיגה מסוימת חזרה המחלה בשיא עוצמתה, ועמירם התבשר כי נותרו לו רק ימים ספורים לחיות. חבריו הטובים מהמועדון הגלילי מיהרו לעלות לטיסה כדי לבקרו. "מטרת הביקור", אמרו "הייתה להיפרד, אך גם לנסות ולעודד את עמירם ואת המשפחה. היה לנו קשה לראותו כך, מרוקן מחיות ומאנרגיה, אחרי שהשלים עם הבשורה המרה".

עמירם נקבר לפי בקשתו בבית העלמין בכפר בלום. בתום השבעה נערך לזכרו ערב הוקרה בהשתתפות משפחתו וחברי המועדון. יניב גרטי, מנהל המועדון: "כמועדון התחייבנו להמשיך את מורשתו של עמירם לפתח את הרוגבי בגליל, להראות לאנשים שרוגבי הוא המשחק הנכון, שבו הערכים המובילים הם כבוד כלפי מי שמולך, עבודה כצוות ובעיקר - ליהנות מהמשחק. כולי תקווה שנמשיך לפתח ולהפיץ את מה שהתחיל עמירם".