צילום: אייל דולין לאחרונה היו שותפים אביב יחזקאל ממצר, זוהר הדרי מצובה ועוד ארבעה רוכבים להיסטוריה כפולה. 'סייקלינג אקדמי', קבוצת האופניים המקצוענית שבה הם חברים, הייתה לקבוצה הישראלית הראשונה שהשתתפה באליפות העולם בדוחא שבקטאר. למעשה זו גם הקבוצה הישראלית הראשונה המתחרה בתחרות ספורטיבית במדינה ערבית שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

עוד ידיעות ספורט מהקיבוצים:
צמוד לאורי ששון: המאמן האישי על הדרך למדליה
הקיבוצניק הצעיר אלוף ישראל בהרמת משקולות בפעם השנייה
הקפטן לשעבר ממעגן מיכאל: "ההומופוביה מושרשת בספורט"

אמירוּת הנפט הזעירה ניתקה את יחסיה הרשמיים עם מדינת ישראל בעקבות מבצע עופרת יצוקה לפני כשבע שנים. לראשונה בתולדותיה היא אירחה את אליפות העולם ברכיבה על אופני כביש, כחלק מהמגמה להפוך למעצמה ספורטיבית, ששיאה יהיה אירוח המונדיאל בשנת 2022.



רצה הגורל וקבוצת סייקלינג אקדמי, שהוקמה לפני שנתיים בלבד וממוקמת בדרג השלישי העולמי, זכתה לזימון לתחרות היוקרתית שבה מתחרות קבוצות הרכיבה הטובות בעולם. הדבר התאפשר הודות לפרישה של מספר קבוצות בעקבות העלויות הגבוהות והמרחק. חרף החששות של גופי הביטחון הישראליים, ניתן לומר כי פרט למספר נאצות בדף הטוויטר של הקבוצה, עבר בשלום הביקור במדינה העוינת לכאורה.

"לא הרגשנו צבעים של עוינות כלפינו, ואפשר להגיד שהתייחסו אלינו יפה מאוד. דאגו לנו כפי שדואגים לנו בכל תחרות אחרת ברחבי העולם. ישנוּ במלון נחמד, ואפילו נפגשתי עם יו"ר הוועד האולימפי הקטארי לחצתי את ידו, והוא איחל לי הצלחה בתחרות", סיפר יחזקאל על חוויותיו מדוחא. "במשך חמישה ימים התחרינו כקבוצה, ולא היו סביבנו שום סידורי אבטחה מיוחדים. היחס אלינו לא היה שונה מהיחס שקיבלו מתחרים ממדינות אחרות".

יחזקאל החל את דרכו ברכיבה על אופניים בכיתה ז', לאחר שאביו עזרא רשם אותו ואת אחיו נצר לחוג אופניים במועדון CCC שבבנימינה. אמנם לפני כן טייל באופני הרים עם חברים בשדות הקיבוץ, אך הרישום לחוג פתח לו צוהר לאורח חיים ספורטיבי.

עם השנים התקדם יחזקאל ונעשה ספורטאי מקצועני והישגי לכל דבר ועניין. לפני כחצי שנה הצטרף לקבוצה המקצוענית הבין-לאומית שהקימו רוכב האופניים רן מרגליות ואיש העסקים רון בר-און. הם שמו להם למטרה לפתח את ענף רכיבת האופניים בישראל ולמצב את ישראל במפת הרכיבה העולמית. "רואים את ההבדל בין רכיבה מקצועית לבין רכיבה מקצוענית", מסביר יחזקאל את השינוי באורח החיים הספורטיבי שלו. "כיום אני ספורטאי לכל דבר ועניין, מחוזה ומשכורת ועד כמות אימונים אינטנסיבית, המגיעה לכדי 25 שעות שבועיות".

השינוי השתלם ליחזקאל, ובחודש יוני הוא הוכתר אלוף ישראל בקטגוריית נג"ש (נגד השעון). שלא כמו במירוץ אופניים קלסי, שבו כלל המשתתפים מוזנקים יחדיו והזוכה הוא הראשון החוצה את קו הסיום, כאן כל רוכב מוזנק בנפרד ומנסה להשיג את התוצאה הטובה ביותר עד לקו הסיום. באליפות העולם בקטאר התחרה יחזקאל במקצה הקבוצתי, כאשר מקו הזינוק זינקו שישה רוכבים מאותה קבוצה לאורך 42 קילומטרים עד לסיום.

השנה הבאה תהיה מעניינת עבור יחזקאל. קבוצתו עשויה לטפס לדרג השני העולמי ולהשתתף במירוצים הגדולים בעולם, מהטור דה-פראנס המפורסם ועד ואלטה איטליה. המטרה היא התברגות בטופ העולמי והגעה לאולימפיאדת טוקיו 2020.

יחזקאל משדר רוגע באשר להגשמת מטרותיו:
"אמנם יש עוד ארבע שנים, אבל אם הכול ילך כמו שצריך, אולימפיאדה לא צריכה להיות משהו מיוחד, אלא משהו שיגיע כבדרך אגב. כשהייתי ילד, היה לי חלום להיות ספורטאי מקצועני, לרכוב על אופניים בקבוצה בדרג הראשון או השני ולהסתובב בעולם בין תחרויות, ושיראו אותי בטלוויזיה. מפה לשם אפשר להגיד שאני חי את החלום".