טלי למקוף (16, יקום) פרצה לתודעה הציבורית עם הישגיה המרשימים במכבייה. היא שוחה כבר מגיל שמונה, ומעידה שאינה זוכרת את עצמה בלי השחייה. היא שוחה באגודת "דולפין-נתניה" ונחשבת לאחת השחייניות הבכירות לגילה.
נתחיל בהישגים במכבייה.

עוד שחיינים מקיבוצים:
הקיבוצניק אלוף ישראל בשחייה במים פתוחים
מילד אסמטי לאלוף ישראל בשחייה
עוסקים או מצטיינים בענפי ספורט? ספרו לנו בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

טלי למקוף: "זכיתי בזהב ב-400 מטר חתירה; בשליחים 200x4 זכיתי בכסף; ב-200 חתירה סיימתי רביעית; ובכינרת, למרחק חמישה ק"מ במים פתוחים, זכיתי בזהב".

ונעבור להישגים באליפות ישראל.
"אליפות ישראל התקיימה שבוע אחרי המכבייה, כך שיצא תזמון טוב, כי זה שיא העונה. באליפות ישראל ניצחתי בבוגרות ל-1,500 מטר, כשאני עושה שיא ישראלי לגילאי 16. למרחק הבינוני ל-800 מטר זכיתי בזהב והייתי שנייה בבוגרות. כך גם לחצי המרחק ב-400 המטרים - ראשונה לגילי ושנייה בבוגרות. ב-200 חתירה זכיתי בזהב והייתי שישית בבוגרות. בשליחים זכיתי בזהב למרחק של 200x4 בבוגרות, וב-100x4 קבענו שיא נוער ישראלי לגילאי 16 ו-18".

לאן את מכוונת את עצמך?
"להיות ראשונה זו הרגשה נהדרת, אבל אני מכוונת לאירופה. אני צריכה לקבוע את הקריטריון לאליפות אירופה לבוגרות. מבחינת השנתון כבר לא אהיה נוער באירופה. בארץ אשחה עדיין בנוער לגילאי 18. לעבור לבוגרות זה מלחיץ, כי יש יותר בוגרות והן ברמה גבוהה, אבל פיזית ומנטאלית אני מרגישה בשלה לזה".



איך את מתמודדת עם הפן המנטאלי?
"אני מקבלת בצורה טובה את ההצלחות שלי וגם את הכישלונות. לא תמיד הייתי ראשונה. בשנים הראשונות לא הייתי הכי טובה, כך שחוויתי אכזבות מגיל צעיר. כיום, לאחר שמונה שנים של שחייה, אני כבר יודעת להכיל את ההצלחה והכישלון. פעם הייתי בוכה ולוקחת קשה כישלון, אבל היום אני לומדת מזה ומקבלת מוטיבציה להמשיך ולהצליח בפעם הבאה".

איתן אורבך אמר פעם שלשחות זה נורא משעמם. איך את חווה את השחייה?
"לשחות בים לעולם לא משעמם, כי זה מרחב פתוח. בבריכה לפעמים משעמם לשחות אורכים מקיר לקיר, אבל כדי להצליח זה מה שצריך לעשות. השעמום הוא דבר שיש להתמודד מולו. המאמן צריך לבנות תוכנית מעניינת, וכמובן שנחוצים פרטנרים לשחות אִתם. השחייה היא ענף קשה. קשה לקפוץ למים בחורף באימון הבוקר,
אבל הכי קשה זה להתמודד עם האימונים המתישים. לפעמים לא הולך, ויש תקופות קשות שצריך לדעת לצלוח אותן.

"אני אוהבת לשחות ומאמינה שלא אני בחרתי בשחייה אלא היא בחרה בי. זה התחיל כחוג ונבנה לאט-לאט. לפני כן, מעולם לא חלמתי להיות שחיינית באולימפיאדה. הגברתי את מספר ימי האימונים ועברתי מקבוצה לקבוצה, עד שהגעתי לקבוצה הבכירה במועדון".

מה נתנה לך השחייה לחיים?
"השחייה העניקה לי ערכים, כגון: לעבוד קשה, להעריך את המאמן ואת השחיינים, להתמודד עם כישלונות ועם הצלחות. הנסיעות לחו"ל, למחנות האימונים שנערכו במשך שבוע ואף שבועיים, לבד, בלי ההורים - ביגרו אותי. תחום העצמאות התפתח אצלי מהר ומוקדם. למדתי לנהל היטב את הזמן שלי, כך שאני מספיקה יותר משחייה בלבד. כשחיינית בוגרת, כמו כל ספורטאי, אני רוצה להגיע לאולימפיאדה, ושואפת להגיע לטופ העולמי ולקבל מלגת ספורט ללימודים בקולג' בארה"ב".