אלוף ישראל לנוער בשחייה בסגנון גב הוא תומר זמיר מקיבוץ גשר הזיו. תומר (17) הוא תלמיד י"א בבית הספר בשפיים, ומתאמן בפנימייה בוינגייט. לפני שבוע חזר מתחרות הכנה בספרד לקראת אליפות אירופה בשחייה לנוער, שתיערך בסרביה בחודש הבא. תומר, אחד מכוחות השחייה העולים של ישראל, הוא אלוף הארץ לנוער במקצים ל-50, 100 ו-200 גב, ובבוגרים, למרחק הקצר, הוא ממוקם שלישי. הוא שואף לקבל בצה"ל מעמד של ספורטאי מצטיין ולהמשיך להתאמן ולהתחרות. לאחר השחרור הוא רוצה להתקבל למכללה בארצות הברית, ושואף להגשים את החלום של כל ספורטאי - לייצג את ישראל באולימפיאדה.

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות הקיבוץ" בפייסבוק

הדבר המדהים בסיפור ההצלחה של תומר הוא שהגיע לשחייה רק משום שהיה חולה באסטמה, והרופא המליץ להורים שכדאי שהילד יתחיל לשחות. כך, למעשה, קיבלנו את אלוף ישראל, שהפוטנציאל שלו מבטיח.

איך זה לחיות בפנימייה רחוק מהבית?
תומר זמיר: "אני נמצא בוינגייט כל השבוע, יש לי חדר קטן שאני חולק עם שותף. וינגייט הוא המקום הטוב ביותר להתאמן בשחייה בארץ, עם המאמנים הבכירים של ישראל. זה מזכיר לי את הקיבוץ - יש חדר אוכל והמון מדשאות. אני מאוד נהנה כאן, אבל ההתחלה לא היתה קלה. הייתי צריך לעזוב את הבית של ההורים, את החברים ואת כל הקיבוץ. הייתי מדבר עם ההורים פעמיים ביום. יש כאן מדריכים חברתיים, ובסך הכל הקליטה בוינגייט היתה טובה. הבעיה בוינגייט היא לא הטיסות לתחרויות בחו"ל, כי הן קורות בסופי שבוע ותמיד אפשר להשלים את החומר. הבעיה היא העייפות בזמן הלימודים. למשל, אם יש לי מבחן בספרות ובאותו יום יש אימון קשה, יהיה לי קשה להחזיק את העיניים פקוחות. אני משתדל כמה שאני יכול, ובסך הכל הציונים שלי טובים".

איך התחלת את קריירת השחייה שלך?
"הייתי חולה אסטמה והרופא המליץ על שחייה. בגיל שבע התחלתי לשחות, ובאמת השחייה העלימה את האסטמה לחלוטין וכבר שנים אני בריא. בהתחלה שחיתי פעמיים בשבוע, ואז ניגשתי לתחרות ילדים קטנה ומזה התחלתי לפתח את הענף. ככל שגדלתי העלו לי את מספר האימונים עד שזה הפך לענף מרכזי בחיי.
לולא האסטמה סביר להניח שהייתי היום כדורסלן. אני 1.87 מטר, ואבא שלי, ירון, אוהב מאוד כדורסל".

מה הסיבה שדווקא גב הוא המקצוע החזק שלך?
"אני בעל טכניקה טובה יותר בגב ובפרפר מאשר במקצועות האחרים. יש לי גם מבנה גוף שמתאים לגב, אני גבוה וחזק וזה מה שצריך לספרינט. מי שעושה מרחקים ארוכים צריך יותר סיבולת. בספרינט יש לי זינוק טוב, אבל הסיבה שאני מצליח היא השילוב של האלמנטים שכרוכים בסגנון. אני צריך לעבוד בעיקר על הטכניקה של הגב, כי אני לא תופס את כמות המים שאני יכול לתפוס. אני מנסה לשפר, אבל זה ממש קשה לשנות סגנון שטבוע בי".

ומה החלומות בעתיד?
"החלום הכי גדול שלי זה להגיע לאולימפיאדה, ואני מאמין בעצמי. אני רוצה אחרי הצבא להגיע למכללה בארצות הברית, ומשם להעפיל לאולימפיאדה. בשנה הבאה אני עולה לבוגרים ואז אוכל לנסות להעפיל לתחרויות הגדולות בעולם. לגבי ישראל, אנחנו מתפתחים בצורה טובה ויכולים להגיע לרמות האירופאיות והאמריקאיות. רק בסגנון הגב יש לנו צעירים מצוינים שזוכים במדליות בתחרויות בחו"ל. זה מדרבן אותי להתאמן ולהתחרות מול שחיינים טובים. אנחנו חברים שרוצים לתמוך האחד בשני. אני מאמין בעצמי ויודע שההתמדה תביא לתוצאות. אני חי מתחרות לתחרות. כרגע אני רואה לנגד עיניי את אליפות אירופה, ואחריה את אליפות ישראל".