בשידורי הטלוויזיה קראו לו "הזר של קריית שמונה", אבל אדריאן רוצ'ט כלל אינו זר. הוא ישראלי לגמרי, ולא רק זה - הוא גם קיבוצניק. מתברר שאדריאן (24) נולד בקיבוץ סער, עבר בילדותו לקיבוץ נאות מרדכי, ומאז הוא שם. כילד, שיחק בכל המסגרות של קריית שמונה. בשנים האחרונות הוא בבוגרים, והשנה בלט במיוחד, נתן עונה גדולה ולפתע מתעניינות בו הפועל ומכבי תל אביב, וגם מכבי חיפה. רוצ'ט לא מתרגש מהתקשורת. הוא רצה את התהילה, ועכשיו, כשהיא מגיעה, הוא מרוצה ממנה. מגיע לבחור גם מזל טוב - לפני חודש וחצי התחתן עם בחירת לבו, והוא טוען שהזוגיות ומיסוד הקשר גרמו לו שינוי מנטלי חיובי. העונה הוא בישל והבקיע שערים, והצעיד את קריית שמונה לאחת מעונותיה הטובות ביותר, שבה היא מסיימת בפלייאוף העליון ומותירה מאחור קבוצות כמו בית"ר ירושלים, אשדוד ומכבי פתח תקווה.

איך קרה שרק העונה אנחנו שומעים עליך?
אדריאן רוצ'ט: "לפני העונה הזאת שיחקתי כמה עונות בקבוצה, אבל לא מצאתי מקום בהרכב. המשכתי לעבוד ולהאמין בעצמי וחיכיתי שתבוא ההזדמנות להוכיח את עצמי ולהתחיל להתקדם מבחינת הקריירה. העונה הכל מתחבר לי. קיבלתי מקום בהרכב והתחלתי להבקיע ולבשל. יש כמה סיבות שדווקא השנה כל העסק המורכב של כדורגל התחבר לי. למדתי להפריד את הרעשים מסביב ולהתרכז בעיקר, וגם התבגרתי וכיום אני רואה דברים אחרת".

אילו דברים, למשל?
"לא היתה לי ביקורת עצמית, לא ראיתי טעויות מקצועיות. היו לי מתנגדים מהקהל, כאלה שלא רצו שאשחק בקבוצה ובוודאי שלא אעלה להרכב. כעסתי על הביקורת, לא ראיתי מה לא בסדר אצלי. היום אני רואה את הדברים אחרת וקיבלתי פרופורציות. פעם לא ידעתי להפסיד והייתי לוקח קשה הפסדים. היום אני מבין שהפסדים זה חלק מהספורט וצריך לדעת להמשיך. אחד הדברים שהביאו לי את השינוי המנטלי הוא הזוגיות, ושהתחתנתי לפני חודש וחצי. וגם, השנה עשיתי הכנה טובה לליגה. עבדתי קשה ושמרתי על רמת אימונים טובה. אני שמח שהבקעתי ובישלתי, כי חיכיתי לפריצה ואני מאושר שהיא הגיעה".

איך זה להתאמן אצל רן בן שמעון?
"רן הוא בן אדם מדהים, אני חייב לו המון. הוא לא רק נותן לי הזדמנות להוכיח, הוא גם עוזר לי מעבר למגרש ולאימונים. רן הוא כמו אבא וכמו פסיכולוג. אני מדבר אתו המון, לא רק על הכדורגל אלא בכלל על החיים. אני מרגיש שאפשר לבוא אליו עם כל בעיה והוא תמיד יקשיב ויתמוך. הוא בנאדם מיוחד ואני שמח שיש לי הזכות להיות תחת הנהגתו בקבוצה".

נתתם עונה גדולה עם הרבה ניצחונות, וסיום עונה עם כל הגדולות בפלייאוף העליון. מה קורה איתך בשנה הבאה?
"כן, נתנו עונה טובה מאוד ואני מקווה שנתקע יתד בליגת העל ונישאר הרבה שנים. כולם מדברים על זה שאנחנו בפריפריה וקשה לנו, אבל אני טוען שדווקא בזכות המיקום שלנו יש לנו שקט תעשייתי. אנחנו יכולים להתמקד בכדורגל נטו ולא לעסוק בשטויות מסביב, כמו בקבוצות המרכז. עכשיו יוצאים לפגרה וננוח קצת. העונה מתישה פיזית ונפשית והמנוחה היא דבר חשוב. יש לי חוזה לשלוש שנים בקריית שמונה, כך שאני שייך למועדון וטוב לי פה. אני מקווה להגיע לנבחרת, כי זה חלום ילדות. אני שואף לממש את הפוטנציאל שלי ולהגיע לקבוצות הגדולות, התל אביביות וחיפה. היתה לי עונה נהדרת ואני חי בשמחה עם התהילה והפרסום שמגיע. לעובדה שאני קיבוצניק אין שום השפעה על טיב היחסים בקבוצה. זה בכלל לא משנה מאיפה באת. אני רוצה לעשות קריירה יפה וכרגע להצליח עם קריית שמונה, שהיא הבית שלי".

רוצ'ט (בשחור) על המגרש. הגדולות מתעניינות (צילום: אביהו שפירא)

אתה מקבל תגובות בקיבוץ? בחדר האוכל?
"לחדר האוכל אני לא כל כך מגיע, כי נאות-מרדכי הוא קיבוץ מופרט, אבל אני מקבל הרבה תגובות, בעיקר ממבוגרים שגאים בהצלחתו של בן הקיבוץ. חבר אחד, יהודה צור, אדם מבוגר בסביבות גיל 75, עוקב אחרי הקריירה שלי באופן צמוד. הוא מתקשר ומפרגן אחרי כל משחק או כתבה בעיתון, ויש לי קשר חם אתו".

תרצה לגור בקיבוץ "כשתהיה גדול"?
"זאת שאלה קצת גדולה... יש מצב לגור בקיבוץ, צריך לראות לאן הכדורגל יוביל אותי, מקווה שלחו"ל... אני אוהב את השקט והרוגע בקיבוץ, שאפשר לשחרר את הילדים ואת הכלב... אולי בסוף הקריירה אמצא פינה שקטה בקיבוץ, כרגע אני בעקבות הכדורגל".

יש לקריית שמונה אוהדים מהקיבוצים?
"מגיעים הרבה חבר'ה צעירים מהקיבוצים באזור. המנוי יחסית זול, 250 ש"ח לגבר ורק 20 ש"ח, לכל העונה, לאישה, ילד, חייל או נכה. המון בני נוער מגיעים מהקיבוצים, וגם הרבה אבות עם ילדים".

היית בצבא?
"ברור. שירתי שלוש שנים בבסיס 'גיבור' שבקריית שמונה, כעובד רס"ר,
ושיחקתי תוך כדי השירות הצבאי".

מה אתה עושה בשעות הפנאי?
"אני אוהב לשבת הרבה עם חברים בבית. החבר'ה שלי הם בעיקר מהמושבים באזור, חברים שלמדו א