צילום: נצר מילוא השאלה מי צריך לשלם בעד סל השירותים הקהילתיים, שבו מחויבים כל החברים והתושבים בשריד, הגיעה לבית המשפט העליון, ובעת האחרונה הוא ערך דיון בערעורים שהגישו הן 'מתיישבי שריד - אגודה להתיישבות קהילתית' (המאגדת את כל תושבי שריד - חברי הקיבוץ ותושבי ההרחבה, שאינם חברים בקיבוץ), והן ארבע המשפחות שהיו צד להליך בבית המשפט בנצרת.

עוד ידיעות משפטיות מהקיבוצים:
יזרעאל: ערעור לעליון בשאלת הדחת חבר
באפק מבקשים להגיע להסדר פרטני מול הנושים

בערעורים נדונים היבטים שונים הנוגעים לשאלת סמכות אגודת 'מתיישבי שריד' לגבות כספים מתושבי היישוב, והם הוגשו על פסיקתו של בית המשפט המחוזי בנצרת. זה קבע כי משפחה מההרחבה שהפסיקה את חברותה באגודה הקהילתית אינה צריכה לשלם עוד בעד סל השירותים הקהילתיים שבו מחויבים כל החברים והתושבים, אך הכשיר את גביית התשלום בעד סל השירותים משתי המשפחות האחרות שנותרו חברות באגודה, והורה להן לשלם לאגודה את חובן.



קיומו של הדיון עורר עניין ושיח ברשתות החברתיות, בכלל זה בעמוד הפייסבוק של 'התנועה לחופש מהתאגדות'. עמותת 'אביב בגליל - התנועה לצדק חברתי ומִנהל תקין (שהחברים בה הם מתיישבים בגליל), ביקשה עוד קודם לדיון להצטרף אליו במעמד של 'ידיד בית המשפט'. בקשה דומה הגיש גם עו"ד גיורא עפגין.

בית המשפט העליון הסביר בעבר כי המוסד הקרוי 'ידיד בית המשפט' נועד לסייע בסוגיה העומדת לפניו בידי מי שאינו צד ישיר לסכסוך, ואשר מייצג מתוקף תפקידו או עיסוקו אינטרס או מומחיות שמן הראוי שיישמעו לפני בית המשפט.

'הידיד' רשאי להציג בבית המשפט את נקודת המבט הניטרלית שלו ולספק מידע חברתי או מדעי, או הצגה של הדברים בהיבט השוואתי או רחב יותר - עניינים שהצדדים עצמם אינם מביאים במסגרת טענותיהם. מקום שבו ישנו גוף ציבורי שאינו צד ישיר להליך, אך יש לו אינטרס רחב בפתרון ההליך והיכרות עם החומר הנדון, יינתן לו להשמיע את עמדתו.

כניסתו של 'ידיד בית המשפט' לעניין מסוים מרחיבה את הדיון מהנושא הנקודתי למרחב הציבורי, ובמקרה זה היא מרחיבה את זירת המשחק בבית המשפט אל מחוץ לגבולות השכונה בקיבוץ שריד, אל כלל המחלוקת בשכונות ההרחבה בקיבוצים.

'אביב בגליל' ביקשה למעשה הכרעה עקרונית שתהיה לה השלכה רוחבית וישירה על יישובים כפריים רבים בארץ בשאלה אם ראוי לכפות על פורשי אגודה להוסיף ולשלם לה תשלומים שהיא מטילה על חבריה, וזאת לצד הטענה שהוועד המקומי מאציל לאגודה סמכויות שלא כדין, ואין הדבר אלא צינור להעברת כספים לקיבוץ.

'אביב בגליל' יצאה נגד מה שנתפס לטענתה הפרטה פסולה של שירות ציבורי באמצעות האגודות הקהילתיות.
עוד היא טענה שהאגודות הקהילתיות דורשות מכלל התושבים ביישובים הכפריים, וגם מאלה שפרשו מחברותם, תשלומי מס אגודה או מס קהילה, ההופכים לטענתם לסוג של מס מוניציפלי נוסף, המיועד בעיקרו למימון שירותים מוניציפליים שהמועצה או הוועד המקומי מחויבים ממילא לספק לתושבים בתמורה לתשלומי הארנונה. התשלום לאגודות המוניציפליות, טענה 'אביב בגליל', הוא בגדר מס פרטי אסור או כפל מס.

רשם בית המשפט העליון הותיר (עוד קודם לדיון) את שאלת הצטרפותה כ'ידיד' של 'אביב בגליל' להכרעת הרכב שופטי הערעור, אך דחה את בקשת ההצטרפות של עו"ד עפגין. "מדובר בעורך דין", אמר השופט, "הטוען כי צבר ניסיון רב בסוגיה שעל הפרק או בסוגיות משיקות לה - הן במסגרת מאבק דומה שניהל בעניינו האישי, והן במסגרת ייצוג לקוחות בהליכים אחרים. השופט נימק את החלטתו בכך שאין מדובר בגוף ציבורי אלא באדם פרטי, ועל פני הדברים הוא עשוי להיות בעל עניין בתוצאות ההליך, בין לנוכח עניינו האישי ובין בכובעו כמייצג בהליכים המעלים שאלות דומות.

ביום הדיון התייצבו הצדדים לפני הרכב שופטי הערעור (סלים ג'ובראן, נעם סולברג וענת ברון). שריד - באמצעות עורכי הדין עומר כהן וגיל דגן (שלמה כהן ושות'); המשפחות - באמצעות עורכי הדין משעלי גולן, יצחק סקוברוניק ורם דוד; 'אביב בגליל' - באמצעות עו"ד ירון רז. בית המשפט העליון הניח לכולם להשמיע טיעונים בעל פה גם מבלי להכריע בשאלת ההצטרפות כידיד. עתה ממתינים להכרעת בית המשפט העליון.