צילום: מתוך "ויקיפדיה" שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה ברכה בר-זיו הורתה, לבקשת קיבוץ אפק, על קיום אסיפת נושים כדי לאשר הסדר בינו ובין תאגידיו לבין קבוצת נושים, בהם ארבעת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, הבינלאומי ודיסקונט) ומנורה מבטחים ביטוח בע"מ (שבאה במקומו של הבנק לפיתוח התעשייה). מדובר בבקשה ייחודית ותקדימית בהקשר להסדר הקיבוצים, ולפיה הקיבוץ מבקש להגיע להסדר פרטני מול הבנקים באמצעות בית המשפט. קיבוץ אפק, הנמצא בדרום עמק זבולון ובו כיום 298 חברים, חתם באפריל 2005 על הסדר פרטני עם קבוצת נושים זו כדי להסדיר את חובותיו במסגרת הסדר הקיבוצים.

עוד ידיעות משפטיות מהקיבוצים:
עין המפרץ: היה או לא היה הסכם?
כפר עזה: המשאית, כבל החשמל והתביעה על הנזק

מעט היסטוריה: תחילתו של הסדר הקיבוצים בהסכם שנחתם ביום 12.12.1989 בין מדינת ישראל, התנועות הקיבוציות וכמה בנקים. לימים תוקן והושלם הסדר זה, אך מהותו נותרה הסדר הבראה שנועד להסדיר את החובות הכבדים של הגופים הקיבוציים.



מהלך הצטרפות הקיבוצים להסדר הקיבוצים נמשך על פני שנים והסתיים בשנת 2006. רוב הקיבוצים שהצטרפו להסדר סיימו בסוף 2013 את פירעון חובות ההסדר. בשנות ה-2000 הצטרפו לַהסדר קיבוצים שלא היו מסוגלים לעמוד בפירעון החוב, ושנדרש לערוך לכל אחד מהם הסדר פרטני נפרד. קיבוץ אפק הוא אחד מהם. לקיבוצים אלו נפרשׂ לתקופה ארוכה החוב הרגיל (השוטף) לפי יכולת הקיבוץ להחזירו - ובמקרה של אפק עד לשנת 2022 - ואילו יתרת החוב בהסדר הועמדה כחוב נדחה.

ואכן, החוב השוטף של אפק נפרע כסדרו - יתרתו כיום היא 9.2 מיליון שקלים - אולם אבן הנגף בהסדר אפק היא אותו חוב נדחה. זהו חוב היסטורי בסך של כ-82 מיליון שקלים (בערכי שנת 2005), צמוד מדד ונושא ריבית משמעותית, שתפח לסך 161.5 מיליון שקלים. בהסדר נקבע מנגנון מיוחד האומר שהקיבוץ יפרע חובו זה אך ורק מתוך תמורות שתתקבלנה, ככל שתתקבלנה, ממקורות מסוימים שהוגדרו בהסדר הפרטני. עיקר התמורות - מתוך שטחי קרקע שהיו ברשות הקיבוץ.
במילים אחרות, באשר לחוב השוטף קיימת אמנם התחייבות של הקיבוץ לפרוע אותו עד שנת 2022, אך באשר לחוב הנדחה אין מועד לפירעון, ואם לא תגענה אותן תמורות מאותם מקורות, לעולם לא תחול על הקיבוץ החובה לפרוע את החוב הנדחה.

הבעיה היא, תיארו פרקליטי הקיבוץ עורכי הדין רמי צידון ויצחק פינק (לאמעי, סידר, רהט, צידון ופינק, עורכי דין), שהחוב הנדחה הוא בעיקרו חוב תאורטי, אך רישומו בדוחות הכספיים, מערכת השעבודים המוטלת להבטחתו על כלל נכסי הקיבוץ, וכן הצורך בקבלת הסכמה מצד הנושים לפעולות עסקיות של הקיבוץ - כל אלה מונעים ומכבידים על פיתוח עסקי וכלכלי של הקיבוץ, עד כדי ניוונו כמערכת עסקית.

זהו אבסורד, זעק אפק בבקשתו לבית המשפט. מצד אחד מדובר בחוב שרובו לא ייפרע אי-פעם, ומצד אחר קיומו של אותו חוב תאורטי יוצר נזק מתמשך, מבלי שיהיה אופק ליציאת הקיבוץ משעבוד לחירות. הקיבוץ ותאגידי הקיבוץ, אמר הקיבוץ בבקשתו, אינם סתם גופים משפטיים. זו מסגרת חיים שבה תלויים מאות אנשים.

משכך ביקש הקיבוץ להציע לנושים הללו הסדר חדש. הוא הציע לפרוע מידית את מלוא החוב השוטף (כ-9.2 מיליון שקלים), לשלם במזומן עוד 16 מיליון שקלים על חשבון החוב הנדחה, וכן להעביר לנושים שורה של זכויות ותמורות עתידיות שלהן יהיה זכאי הקיבוץ ממתחמי מקרקעין שהיו ברשותו - מעסקת קומבינציה, ככל שתמומש, בנוגע ל-100 דונם מקרקעותיו (ולפיה יהיה הקיבוץ זכאי ל-40 עד 50 מיליוני שקלים מתקבולי מכירת דירות), וכן זכויות בתמורות שהקיבוץ יהיה זכאי להן משיווק קרקע שהחזיר לרמ"י (רשות מקרקעי ישראל) בשטח של כ-951 דונם. עוד מציין הקיבוץ כי אם יבצע עסקה בחמש השנים הקרובות במפעל הקיבוצי, הוא יעביר לבנקים מחצית מהתמורות האלה.

בתמורה ביקש הקיבוץ לבטל את כל השעבודים והערבויות של הנושים על נכסיו ולקבוע כי בכך הוא מסיים את התחייבויותיו אליהם.

לא עניין חדש
לעזרת הקיבוץ נחלצה אגודת משקי המפרץ, אגודה שיתופית מרכזית שהחברים בה הם קיבוצים ומושבים שיתופיים בגליל המערבי, ואפק בכלל זה. היא הסכימה להעמיד את כל המקורות הכספיים הנדרשים לקיבוץ לשם ביצוע ההסדר המוצע, ובתנאי שהיא תהיה הנושה המובטח היחיד של הקיבוץ (שנכסיו ישועבדו להבטחת החזר האשראי שהיא תיתן לו). לדברי הקיבוץ, הסדר שבו ארגון אזורי מחלץ קיבוץ מחובות הסדר הקיבוצים, לצד מחילה על חלק מהחוב הנדחה, אינו עניין חדש.

"ארבעת הבנקים הגדולים", ציין הקיבוץ, "נתנו את הסכמתם להסדר המוצע, אך התנו זאת בקבלת הסכמת שאר הנושים שבהסדר.
מנורה ביטוח - הטוענת שנכנסה לנעלי הבנק לפיתוח התעשייה - סירבה להצטרף להסדר המוצע, ולכן עתרנו לבית המשפט בבקשה לאכוף עליה את ההסדר המוצע".

פרקליטי הקיבוץ טענו כי לפי