צילום: גדי קבלו נהג משאית אשפה נכנס לשטח קיבוץ כפר עזה לשם ביצוע עבודות של פינוי פסולת. בדרכו חזרה הוא בחר לנסוע לשער שלא דרך המסלול המיועד לנסיעת כלי רכב, אלא דרך שטח עפר שאינו מיועד למשאיות. בעשותו כן פגע בכבל חשמל שהיה מתוח בין שני עמודי חשמל מעל אותו שטח עפר.

עוד ידיעות משפטיות מהקיבוצים:
עין המפרץ: היה או לא היה הסכם?
שדה בוקר: "הפרש הבודד" מחפש את הקייס
תאונת העבודה ביגור שהגיעה לבית המשפט

את עלויות תיקון כבל החשמל בסך 27 אלף שקלים תבע הקיבוץ, באמצעות עו"ד אורי רונן, מהנתבעת, החברה לפינוי האשפה. הנתבעת, באמצעות עורכי הדין דוד עזוז וחן יבטון, טענה כי זה המסלול שבו היא נוסעת תמיד, אלא שהפעם היה כבל החשמל, שמעל המשטח שבו נסעה המשאית כבימים ימימה, רפוי.



חשמלאי הקיבוץ העיד שקיים כביש בטון שבו ניתן וצריך לנסוע, ושאם נוסעים בו אין עוברים תחת כבל החשמל. הוא סיפר כי נהגים רבים עושים את הקיצור שעשה נהג הנתבעת. אם כך, סברה רשמת בית המשפט, היה מקום לצפות כי הקיבוץ יבדוק לעתים תכופות את מצב הכבלים ויוודא שאינם רופפים.
נציג הקיבוץ אמר שהכבלים אכן נבדקו שנה לפני כן, תיארה הרשמת, אך בהגינותו הודה כי מדובר בכבלים בלויים ולא חדשים, והם מתכווצים ומתרחבים עקב שינויי מזג האוויר.

לקיבוץ, אמרה הרשמת, יש ציפייה שהנתבעת לא תיסע אלא בדרך הבטון הסלולה, אך גם לנתבעת יש ציפייה שכבל החשמל המתוח מעל משטח העפר - שהקיבוץ יודע שנהגי המשאיות מבצעים דרכו קיצורי דרך (אך אינו מגדר אותו או מונע זאת מהם באמצעות שלטי אזהרה) - לא יהיה רפוי, כפי שלא היה בימים שקדמו לאירוע.

אם כך, מיהו האחראי? הקיבוץ? הנתבעת? שניהם? גם אם היה כבל החשמל רפוי, סיכמה הרשמת, זהו מכשול שעל נהג הנתבעת שנסע על גבי משטח העפר היה להביאו בחשבון - שכן הוא היה מול עיניו - והיה עליו להאט, לעצור ולא להיתקל בו. עם זאת הצליחה הנתבעת לעורר ספק בדבר רשלנותו התורמת של הקיבוץ בכך שלא טיפל בכבל הרפוי, ולכן חייבה הרשמת את הנתבעת לשלם לקיבוץ רק תשעים אחוז מסכום התביעה ועוד כ-5,000 שקלים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.