צילום: מיכאל יעקובסון בית המשפט העליון קיבל בחלקו ערעור שהגיש חבר קיבוץ שדה בוקר על פסיקת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (שדחה על הסף את תביעת החבר כנגד הקיבוץ), וקבע שהתביעה "נמחקה על הסף" (ולא "נדחתה על הסף"). האם מדובר רק במשחקי לשון משפטיים - הרי כך או כך, התביעה שהגיש החבר כנגד הקיבוץ בוטלה - או שמא יש לכך משמעות נוספת? מבחינת החבר - כנראה שכן. מבחינת הקיבוץ - לא בהכרח.

עוד ידיעות משפטיות מהקיבוצים:
תאונת העבודה ביגור שהגיעה לבית המשפט
פה קבור הכסף: על הסכסוך בבית העלמין

המאבק החברתי של הפרש בודד (כפי שכינה אותו בית המשפט) בקיבוצו נוגע להליכי שינוי אורחות חיים שביצע הקיבוץ. בקשה לצו מניעה שהגיש החבר - שביקש לעצור, כפי שתיאר בית המשפט, תהליך דמוקרטי שבו הקהילה הקיבוצית מבקשת לברר לעצמה את דרכה לנוכח השינויים המוצעים באופיו של הקיבוץ" - בקשה זו נדחתה, והוא חויב לשלם לקיבוץ 10,000 שקלים הוצאות משפט.



בסופו של דבר, גם התביעה שהגיש החבר, שביקש לעצור את הליכי תיקון התקנון ועוד סעדים רבים, נדחתה על הסף בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לא לפני שהשופט שלמה פרידלנדר אמר שמתברר שלתובע אין קייס, ולכן כבר עתה ראוי לדחות את התובענה. השופט חִייב את החבר לשלם לקיבוץ 30 אלף שקלים נוספים הוצאות המשפט.

משנדחתה התביעה על הסף, הגיש החבר, באמצעות עורכי הדין אלכסנדר ספינרד ורעות בוקר-קפואנו, ערעור לבית המשפט העליון. בערעור הוא מבקש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולהשיב את התביעה על כנה.

כאן המקום להזכיר שתיים מתקנות סדר הדין האזרחי החולשות על הפרוצדורה המשפטית. האחת היא תקנה 100, המוחקת את התביעה על הסף (למשל מהטעם שמדובר בתביעה טורדנית, או בהיעדר עילה לתביעה). השנייה היא תקנה 101, הדוחה את התביעה על הסף. בשני המקרים - מחיקה או דחייה - לא מתקיים דיון לגופן של טענות התובע, אך במקרה של מחיקה יכול התובע לשוב ולהגיש תביעה חדשה (לאחר שתוקנו הפגמים שהיו בה), ואילו במקרה דחייה לא ניתן עוד להגיש את התביעה מחדש.

לפי פרוטוקול הדיון פנה השופט יצחק עמית מבית המשפט העליון לפרקליט החבר המערער ואמר: "אתם מכירים כמוני את תקנה 100 ואת תקנה 101. הייתי אומר לכם חד-משמעית: לכו הביתה. אפילו בכתב הערעור לא הסברתם למה יש עילה, ולמה טעה בית המשפט. זה מסוג התביעות שאי אפשר להתמודד אִתן. כשבית המשפט אומר אין קייס - זה אין עילה".

עם זאת הביע השופט את דעתו שבית המשפט המחוזי היה צריך למחוק את התביעה ולא לדחות אותה.
משכך הוא מציע למערער לוותר על הערעור, שלפיו אכן יש לדון בתביעה שהגיש, ולהסכים לכך שההחלטה של בית המשפט המחוזי, החלטה שדחתה את תביעתו על הסף, תבוטל ותוחלף במחיקה על הסף. "כך", הסביר השופט, "תוכלו להגיש תביעה חדשה, ואני אכתוב לכם איך היא צריכה להיות". 30 אלף שקלים הפסדתם, ויש עוד 30 אלף בקופה. תחליטו מה אתם עושים".

פרקליטי הקיבוץ, עורכי הדין עומר כהן ויואב שמשי (שלמה כהן ושות'), הסבירו שבינתיים תוקן תקנון הקיבוץ, והוא הוגש לרישום אצל רשם האגודות. לדבריהם, בפועל אין עוד משמעות לתביעה של החבר, התוקף כעת את התקנון ומבקש צווי מניעה כנגדו.

השופט מצדו המשיך לשכנע: "איני חושב שאם יגיש החבר תביעה חדשה הוא יחזור על כל הדברים שהוא ביקש מלכתחילה, וגם לא נכון מצדו לעשות זאת. אני ממליץ לפרקליט הקיבוץ להסכים להצעתו, הגם שאני מבין את הצד שלכם. אופוזיציה תמיד קיימת בקיבוצים. לפעמים היא חמישה אחוזים, ולפעמים היא אדם יחיד".

"לפעמים האופוזיציה צודקת", השיב פרקליט החבר המערער, והסביר שהחבר מרגיש שכל טענותיו מוצדקות, אך למשמע דברי בית המשפט הוא מסכים להצעה. סוף דבר, "הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט" פסק השופט. הערעור התקבל באופן חלקי במובן זה שבמקום דחיית התביעה על הסף, כפי שפסק בית המשפט המחוזי, ייקבע כי התביעה נמחקה על הסף. "חזקה על המערער", הדגיש בית המשפט, "כי אם יחליט להגיש תובענה חדשה, הוא ינסה למקד את עניינו בנושאים העקרוניים והמרכזיים מבלי להתפרשׂ לנושאים רבים".