צילום: שאטרסטוק חבר קיבוץ בגליל התחתון חלה במחלת הפרקינסון, ובאמצעות עו"ד מיכל מזור-מור תבע מהמוסד לביטוח לאומי להכיר בו 'נפגע מעבודה', כך שיהיה זכאי לקצבת נכות מעבודתו. לטענתו עבד שנים ארוכות בחקלאות בקיבוץ וביצע עבודות ריסוס רבות. כדי לזכות בתביעתו עליו להוכיח קשר סיבתי בין עיסוקו לבין המחלה שבה לקה.

עוד ידיעות משפטיות מהקיבוצים:
על סמכויות ועדת הצרכים המיוחדים
חבר תבע: הקיבוץ גבה כסף שלא כדין על שהות בבית הסיעודי
מצר: נתקע בשער - וחויב לפצות את הקיבוץ

מנגד טען המוסד לביטוח לאומי, באמצעות עו"ד עדי עינב-גולן, כי מדובר בליקוי על רקע מצב תחלואה טבעי שאינו קשור לתנאי העבודה.



בית הדין האזורי לעבודה בנצרת שדן בתביעה קיבל כי התובע נהג לבצע עבודות ריסוס כנגד עשבים ומזיקים כתשעה חודשים בשנה, בהליכה רגלית ובנשיאת מכל של כעשרים ליטר על הגב, אליו חובר צינור להתזת החומר. בזמן הריסוס בא התובע במגע עם חומרי הריסוס שהיו באוויר ושלעתים דלפו מהמכל הריסוס.

מומחית שמינה בית הדין קבעה בחוות דעתה, תוך כדי שהיא מביאה בחשבון את תנאי עבודת התובע ואת מאפייני מחלתו, כי קיים קשר סיבתי בין מחלת הפרקינסון שממנה הוא סובל לבין תנאי תעסוקתו.

המומחית פירטה כי קיימים מחקרים רבים באשר לקשר בין גורמי סיכון סביבתיים להתפתחות המחלה.
היא ציינה שקיימות עדויות מרמזות רבות בספרות לקשר בין חשיפה לחומרי הדברה למחלת הפרקינסון. היא אף ציינה כי מגורים בסביבה כפרית הם גורם סיכון בשל החשיפה לגורמי הדברה שם.

בהיעדר גורמי סיכון אישיים או משפחתיים אחרים לפרקינסון, ונוכח עיסוקו של התובע בריסוס ובהדברה במשך שנים רבות, לעתים ללא הגנה, תוך כדי חשיפה עורית ונשימתית, העריכה המומחית כי קיימת סבירות של חמישים אחוז לפחות לקשר שבין עבודת התובע למחלת הפרקינסון שממנה הוא סובל.

המומחית הוסיפה כי הפגיעה בתובע היא תוצאה של פגיעות זעירות רבות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו הביאה לנזק שנגרם לתובע.

השופטת ורד שפר אמרה כי קביעותיה של המומחית מנומקות כדבעי, מקיפות וענייניות. היא קיבלה את תביעת החבר, וקבעה כי קיים קשר סיבתי בין מחלת הפרקינסון לבין תנאי עבודתו. כמו כן היא חייבה את המוסד לביטוח לאומי לשלם לחבר התובע 4,000 שקלים על הוצאות המשפט שלו.