צילום: Shutterstock תקנות הערבות ההדדית קובעות כי על הקיבוץ המתחדש לספק את הצרכים המיוחדים של החברים ושל התלויים בהם. מדובר בצרכים ייחודיים בתחומי הבריאות, השיקום, הסיעוד והחינוך. תקנות מורות כי סיפוק הצרכים המיוחדים ייעשה לפי קריטריונים שוויוניים, בשים לב להיקף הצרכים המיוחדים וליכולת הקיבוץ, אך תוך כדי מתן עדיפות גבוהה לצרכים אלו. ניתן להתנות את הספקת הצרכים המיוחדים בהסדרים בנוגע לשימוש בהכנסות או בנכסים של החברים ושל התלויים בהם.



על הקיבוץ המתחדש החובה להקים ועדת צרכים מיוחדים, שאותה בוחרת האסיפה הכללית. ועדה זו היא בעלת מעמד סטטוטורי, ותפקידה לדון בבקשות של חברים להכרה בצורכיהם המיוחדים ובהיקף סיפוקם.

על פי גילוי הדעת של רשם האגודות עו"ד מירון הכהן, תפקיד האסיפה לקבוע את העקרונות הכלליים ואת אמות המידה של סיפוק הצרכים המיוחדים ואת מסגרת התקציב עבורם.

עוד ידיעות משפטיות מהקיבוצים:
חבר תבע: הקיבוץ גבה כסף שלא כדין על שהות בבית הסיעודי
מה החליט בית המשפט בנוגע לימי חופש של עובדים?

תפקידה של ועדת הצרכים המיוחדים הוא ליישם את אמות המידה שקבעה האסיפה באשר למקרים פרטניים, לדון בבקשות חברים להכרה בהם או בתלויים בהם כבעלי צרכים מיוחדים (במקרים שבהם הם לא הוכרו ככאלה מצד מוסדות המדינה), לקבוע את היקף סיפוק הצרכים המיוחדים, לקבוע הסדרים פרטניים בנוגע לשימוש בהכנסות ובנכסים של החבר ושל התלויים בו ולדון בטענות של חברים בקשר להסדרים אלו. כמו כן עליה להביא בחשבון תקבולים או שירותים מיוחדים שבעלי הצרכים המיוחדים זכאים להם שלא מהקיבוץ, הכול בהתאם למדיניות שקבעה האסיפה הכללית.

הוועדה צריכה להיות גוף אובייקטיבי בעל הבנה והתמחות בתחום, גוף היכול לתת מענה יעיל ומידי, וכן בעל יכולת לבחון לעומק את הבקשות המופנות אליו.
מן הראוי שישולבו בה גורמים מקצועיים מתחומי הרווחה, הבריאות והשיקום, ושניתן יהיה לזמן אליה כמשקיפים אנשי מקצוע שאינם חברי הקיבוץ.

עוד מדגיש הרשם בגילוי הדעת את הצורך בהגנה על פרטיותם של האנשים בעלי הצרכים המיוחדים, מאחר שדיון בעניינם מצריך פעמים רבות חשיפה של מידע אישי ורפואי ומידע רכושי כלכלי. לכן הדיון הפרטני מתקיים בפני ועדה מצומצמת, תוך כדי שמירת חובת סודיות והקפדה על כללי ניגוד עניינים של חברי הוועדה (כך למשל חבר ועדה אינו יכול להשתתף בדיון בעניין של קרוב משפחה שלו או במקרה שבו קיימת לו מעורבות אישית העלולה להשפיע על החלטתו).

דיוני הוועדה צריכים להיות חסויים, אומר הרשם, וכך גם הפרוטוקולים של הוועדה (יש להבטיח שהגישה אליהם תוגבל אך ורק לממלאי תפקיד בקיבוץ שהפרוטוקולים חיוניים לצורך עבודתם בקיבוץ, לחבר ולתלוי בו). החלטות הוועדה תימסרנה לחבר הפונה כשהן מנומקות בפירוט שיבהיר את שיקוליה.

עוד מדגיש הרשם כי האסיפה הכללית אינה רשאית למנות את ועד ההנהלה של הקיבוץ כוועדת צרכים מיוחדים. עם זאת, אין מניעה שתהיה בוועדה נציגות של הנהלת הקיבוץ, ובלבד שלנציגות ההנהלה לא יהיה רוב בוועדה או שליטה על החלטותיה. הכרחי ששיקול הדעת של הוועדה יהיה עצמאי, ועליה להיות בלתי תלויה ברשויות הקיבוץ. לפיכך, הנהלת הקיבוץ אינה רשאית להתערב בהחלטות הוועדה.

במקרה של מחלוקת בין הקיבוץ לחבר בנושא התמיכה בו, הרשם סבור כי היא צריכה להתברר במסגרת ובהרכב שיש בהם כדי לשמור על צנעת הפרט ולא בהליכים פומביים. כמו כן, וככל שניתן, רצוי לקיים זאת במתכונת נינוחה ולא מאיימת, כגון בוררות או גישור, גם אם אין חובה כזו בתקנון הקיבוץ.