צילום: אלעד גרשגורן האם חלים צווי ההרחבה בענף החקלאות על עובד בדירוג חודשי מנהלי גם על חבר חולתה שהועסק במתכונת של שכיר בענפי המטעים בקיבוצו? האם זכאי החבר כי חישוב דמי הבראה, חופשה, תוספת בעד ותק ועוד - יחושבו לפי הוותק המוחלט שלו בתקופת העסקתו במטעים (משנת 1995), או רק משנת 2003, כשהועברו כל החברים העובדים בקיבוץ למסגרת עבודה של שכירים?

עוד ידיעות משפטיות מהקיבוצים:
מה החליט בית המשפט בנוגע לימי חופש של עובדים?
החבטה האחרונה: סוף למועדון הגולף בגעש

שאלות אלה ואחרות כרוכות בתביעה שהגיש חבר קיבוץ חולתה כנגד קיבוצו לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. יותר מעשרים שנה עבד החבר במטעי הקיבוץ עד לפיטוריו בינואר 2016. בשלב מסוים בעבודתו שימש מנהל כלל המטע (פרדס, נשירים ואבוקדו).



בשנים הראשונות הוא עבד כחבר המועסק בענפי הקיבוץ, אך בשנת 2003 עבר לעבוד מהקיבוץ עבור תאגיד אחר ('חולתה חקלאות ואחזקות'). לדבריו המשיך עמו כל הוותק שלו למעביד החדש.

למרות האמור, הוא לא זכה, לטענתו, למלוא הזכויות הסוציאליות שהיה זכאי להן, ובכלל זה לפי צווי ההרחבה בענף החקלאות לעובדים. משכך הגיש במרץ 2015, באמצעות עו"ד יניב נשיא, את תביעתו הראשונה בסך 499,540 שקלים, ובה תבע זכויות סוציאליות ואחרות, בין השאר לפי צווי ההרחבה, משכורת 13, הפרשה לקרן השתלמות ולפנסיה, דמי הבראה, ביגוד, תוספת ותק ודמי כלכלה.

לאחר שהגיש תביעה זו, סיפר התובע, שלח הקיבוץ שליחים שונים, שהודיעו לו כי אם לא ייסוג מהתביעה ויתפשר - הוא לא יוכל להמשיך לעבוד. עוד הוא טען שנעשה ניסיון להשחיר את פניו ולהציגו כאויב העם, שכן נרמז לו שעמידה על תביעתו תביא לכאורה להתמוטטות המשק ולהשתת סכומים אסטרונומיים על כל החברים.

אחרי כן, הוסיף ותיאר התובע, התקיים דין ודברים בינו לבין הקיבוץ עד להליך שימוע שאליו הוא זומן בנובמבר 2015, ובסופו ניתנה לו הודעת פיטורין.
לאחר פיטוריו הגיש התובע את תביעתו השנייה, הפעם בסך 553,282 שקלים, ובה הוא מוסיף ותובע רכיבי שכר וזכויות, פיצוי בגין הפרת הסכם עבודה ופיטורים שלא כחוק.

מערכת יחסים מתמשכת
באמצעות עו"ד שיל"ת קריספין (קופרשמיט את גודלשטיין, עורכי דין), דחה הקיבוץ את טענות התובע, ואמר שבין החבר והקיבוץ התקיימה מערכת יחסים מתמשכת, שהיטיבה עם החבר לעומת הוראות צווי ההרחבה בחקלאות. "התמורה הנאה שקיבל התובע בעד עבודתו", ציין הקיבוץ, "עלתה באופן ניכר על הסכום שהיה זכאי לו מכוח צווי ההרחבה הללו. כנגד תמורה זו ויתר התובע בהתנהגותו על תשלום נפרד ונוסף של זכויות נילוות מכוח צווי הרחבה, והלכה למעשה הסכים לעסקת החבילה של קבלת תנאים מיוחדים עודפים על תנאי צווי ההרחבה, וגם לא העלה כל טענה בדבר פגיעה בזכויותיו משך כל שנות עבודתו בענף, ועד לתקופה שקדמה להגשת התביעה".

יחסי עבודה, התרעם הקיבוץ, אינם קופת חיסכון הממתינה לעובד לדרוש אותה בכל עת שיחפוץ, ויש בהגשת התביעה משום חוסר תום לב.

הקיבוץ לא כפר בקיומם של יחסי עובד מעסיק מינואר 2003, אך אמר כי בתקופה שקדמה לכך לא התקיימו יחסים שכאלה, ולכן יש לחשב את ותק התובע ממועד זה. הסיבה להפסקת העסקתו של החבר, תיאר הקיבוץ, הייתה תוצאה של המצב הכלכלי הקשה של המטע וארגון מחדש בענף, כולל צמצום בכוח אדם.
משלא הושגה הסכמה בדבר הפחתה בתנאי ההעסקה - סיים הקיבוץ את העסקתו.

הדיון לגופו טרם החל, אך התובע פנה בבקשה לחייב את הקיבוץ לגלות ולהציג לעיונו שורה של מסמכים ובהם דוחות מבוקרים של המטעים; נתונים בדבר הוצאות שכר עבודה וייעוץ בתקופות הנוגעות לסיום העסקתו; תנאי העסקתו של מי שהתקבל במקומו; נתונים באשר לרכישת רכב וטרקטור למטע ועוד. הקיבוץ התנגד לגילוי של כמה מהמסמכים בטענה שמדובר בסוד מסחרי עסקי, והוסיף שאכן נעשו מהלכי התייעלות במטע לאחר פיטוריו של התובע.

"גילוי מסמכים", אמר השופט ד"ר טל גולן, "נועד להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי, וייעול הדיון מעצם ניהולו בקלפים גלויים".

השופט מצא כי המסמכים שמבקש החבר נוגעים ללב המחלוקת בין הצדדים, שכן הקיבוץ טען שהתובע פוטר במסגרת צעדי התייעלות, ומנגד ביקש התובע להפריך טענה זו ואמר שפוטר שלא כדין ומשום שהגיש את תביעתו הראשונה ועמידתו על מיצוי זכויותיו, ולא מטעמי התייעלות. השופט תמה מהו בדיוק "הסוד המסחרי הנטען" באשר לסוגי הכלים ההנדסיים שבהם משתמש הקיבוץ במטע, מה גם שהתובע עבד בו משך כעשרים שנים ומודע להם. השופט גם הביע פליאה מדוע מתעקש הקיבוץ שלא למסור לחבר את הדוחות המבוקרים, שכן אלה יתפרסמו בהמשך לכלל חברי הקיבוץ.

על הקיבוץ להעביר את המסמכים המבוקשים, פסק השופט, ובהם דוחות כספיים ופרוטוקול מישיבת ועד ההנהלה המאשר את רכישת כלי הרכב. נוסף על כך חויב הקיבוץ