צילום: נצר מילוא בית המשפט המחוזי בנצרת נתן תוקף של פסק דין להסכם גישור בין תושבי ההרחבה בשריד לרשות מקרקעי ישראל, הוועד המקומי קיבוץ שריד והאגודה השיתופית בקיבוץ. על פי ההסכם יקצה שריד מבנה בשטחו שישמש זמנית למטרת בית כנסת. את ההסכם אישר השופט אשר קולה.

עוד ידיעות משפטיות מהקיבוצים:
האישה לשעבר שתבעה לקבל מחצית מזכויות השיוך
המחלוקת בין הקיבוץ לבעלי הקרקע הפרטית
נפל ונפגע - אך לא הצליח להוכיח במשפט

הדרישה לקיים בית כנסת בשריד עלתה מצדם של שישה מתושבי ההרחבה. הם הגישו עתירה בעניין זה לבית המשפט בתביעה להקצות, או להפקיע, מבנה קבע לטובת בית הכנסת. העתירה הוגשה לאחר שחברי הקיבוץ הצביעו להמשיך את המצב הקיים, שלפיו אין בית כנסת קבוע בשריד, ובעצם להמשיך עם הנוהג (שהיה קיים עוד לפני הגשת העתירה) של הקצאת מבנה זמני בחגים לטובת המתפללים.



התושבים, רשות מקרקעי ישראל, הוועד המקומי וקיבוץ שריד ניהלו הליך גישור במשך עשרה חודשים, ובסופו הסכימו הצדדים על כמה עקרונות, ובהם הכרה מצד תושבי היישוב שהקיבוץ הוא יישוב חילוני וכי לא יבוצעו מהלכים שיפגעו באופיו החילוני או יביאו לכפייה דתית על תושביו החילוניים. הקיבוץ הודיע שהוא מכיר בכך שיש בו מיעוט תושבים המעוניינים במקום לצרכי תפילה, וכי יש לתת מענה סביר לצרכיהם. משכך הסכים הקיבוץ להקצות לפי החלטתו, ובתיאום עם ציבור המתפללים, מבנה בשטחו שישמש זמנית כבית כנסת.

המבנה, כך הוסכם, יישאר בבעלות הקיבוץ. אם יהיה המבנה דרוש לקיבוץ למטרה אחרת - יקצה הקיבוץ מבנה חלופי מתאים עבור המתפללים.
הצדדים הסכימו כי זהו בית כנסת פרטי, המיועד אך ורק לתושבי שריד (חברי קיבוץ, אגודה, שוכרים וכולי), ולא עבור גורמים חיצוניים. כניסת אורחים למקום תתאפשר רק במקרה שהם מתארחים אישית אצל תושב בקיבוץ לשבת, לחג או לאירוע, ולא הגיעו ליישוב רק במטרה להתפלל בבית הכנסת או כדי לעורר פרובוקציות. שהותם של האורחים בבית הכנסת מותנית בכך שהם יהיו בליווי המארח. עוד הוסכם שלא ימונה רב חיצוני כרב בית הכנסת, וכן נקבע כי בית הכנסת ינוהל בידי ועד בית כנסת (שלושה נציגים שייבחרו מבין ציבור המתפללים ועוד שלושה נציגים מבין תושבי היישוב שימונו בידי הוועד המקומי).

בית הכנסת ימומן על ידי המועצה האזורית והוועד המקומי (אם יתוקצב לכך) בלבד. לא יתקבלו תרומות חיצוניות עבור בית הכנסת, אלא באישור מראש של הוועד המקומי ובתנאי שלא יגררו דרישות להשפעה על אופיו של בית הכנסת או של היישוב.

עוד הסכימו הצדדים בהסכם הגישור, שכל עמידת ציבור המתפללים בכל תנאי הסדר זה היא תנאי לקיום בית כנסת ביישוב. מחלוקת הנוגעת לבית הכנסת תיושב בהידברות וברוח טובה בין ועד בית הכנסת לבין הוועד המקומי וועד ההנהלה של הקיבוץ.