צילום: קיבוץ בית הערבה 186 אלף שקלים ועוד 5,000 שקלים הוצאות משפט הם הסכומים שאותם חויב קיבוץ בית הערבה לשלם לתושב הרשות הפלשתינאית, בתביעה שזה הגיש נגדו לבית הדין האזורי בירושלים. לטענת העובד התובע, הוא הועסק בקיבוץ כפועל חקלאי שישה ימים בשבוע, בשכר שעתי הנמוך משכר המינימום. לדבריו, לעת ביקש לקבל את השכר המגיע לו, פוטר מעבודתו. משכך הוא תבע תשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות שהגיעו לו, לטענתו, בשל תקופת עבודתו וסיומה.

לקריאה נוספת:
רץ קדימה: מהקריירה בימ"מ לאימון בני נוער לקראת צבא
לגלות מחדש את מאיר אריאל: "היה תבנית נוף קיבוצו"
צבע אדום, הסיפור שאינו נגמר

הקיבוץ לא השלים עם הפסיקה נגדו, וערער על פסק הדין באמצעות פרקליטיו, מיכאל פרידמן ומיכל גורן, לבית הדין הארצי לעבודה. כן הגיש הקיבוץ בקשה מיוחדת לעכב את ביצוע פסק הדין באופן שלא יהיה עליו לשלם לתובע את זכייתו עד לפסק הדין בערעור.



לטענת הקיבוץ, טובים סיכוייו לזכות בערעור, שכן בפסק הדין נפלו פגמים מהותיים המצדיקים את ביטולו. הקיבוץ הלין על כך שבית הדין התעלם בין השאר מטענותיו שלפיהן אין בחודשי הקיץ בבקעת הירדן, מצפון לים המלח, עבודה חקלאית. לטענת הקיבוץ עובדים יומיים ועונתיים אינם מועסקים על בסיס משרה מלאה. כן טען הקיבוץ שטעה בית הדין בפסיקת רכיבים שונים לטובת התובע.

הקיבוץ חושש שאם ישלם לתובע את סכום הפסק ולאחר מכן יתקבל הערעור, במלואו או בחלקו, לא יעלה בידיו להיפרע מהתובע ולהחזיר לעצמו את הסכומים הללו, שכן התובע הוא תושב הרשות הפלשתינאית, שלא פירט את כתובתו בכתב התביעה ואף לא שילם בעצמו את אגרת בית המשפט, אלא פרקליטו עשה זאת במקומו.

התובע, באמצעות עו"ד סני חורי, מתנגד לבקשה, בהתבסס על הכלל שלפיו הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע של פסק דין כספי. לא יעלה על הדעת, טוען הפרקליט, לעכב במשך שנים נוספות את קבלת הסכומים שנפסקו לטובת התובע בעד תקופת עבודה שהסתיימה בפיטוריו, ואין הצדקה לדחייה נוספת של הסכום שנקבע בפסק הדין שהוא זכאי לו. לדבריו יהיה התובע מסוגל להשיב את התשלומים שנפסקו בפסק הדין אם יתקבל הערעור.

השופט רועי פוליאק מבית הדין הארצי לעבודה אומר כי נקודת המוצא היא שמי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מידי, והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. ועם זאת, עיכוב ביצוע פסק דין מותנה בכך שמבקש העיכוב מראה שהנזק שייגרם לו אם לא יעוכב הביצוע גדול מהנזק הצפוי לתובע אם כן יעוכב הביצוע. נוסף על כך, עליו להראות כי יש לו סיכויים טובים להצליח בערעור.

השופט מוצא כי חלק מטענות הקיבוץ באשר לחלק מהקביעות העובדתיות, וכן באשר למסקנות העולות מהעובדות, ראויות לבחינה נוספת. "עובדת היותו של התובע תושב השטחים אינה מצדיקה כשלעצמה את עיכוב ביצועו של פסק הדין", אומר השופט. "עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בסכום גבוה יחסית, שאדם פרטי עלול להתקשות להשיבו, ואף נדרש לסיוע עורך דינו לשלם את האגרה, וכן מכך שהתובע מסר כתובת חלקית בלבד".

משכך פסק השופט כי קיימת הצדקה לקבל את הבקשה בחלקה באופן שיעוכבו כל הסכומים העולים על 80 אלף שקלים, אך זאת בתנאי שהקיבוץ יפקיד בקופת בית הדין את הסכום המעוכב, או ייתן ערבות בנקאית בסכום זה, וישלם לתובע את הסכום שאינו מעוכב.