צילום: שרון צור מיהו בית המשפט המוסמך לדון בענייני שיוך דירות? האם בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום? לפי חוק בתי המשפט, לכל ערכאה שיפוטית יש סמכות לדון בעניינים מסוימים, ולא באחרים. משמגיע הליך משפטי לבית המשפט, הוא בוחן תחילה אם יש לו סמכות לדון בעניין שלפניו. לפי הסמכות העניינית של בית המשפט, יודע התובע המבקש סעד שיפוטי לאן להגיש את תביעתו (בג"ץ, שלום, מחוזי, משפחה, עבודה וכולי), כאשר הבדיקה נעשית לפי הסעד המבוקש באותה תביעה.

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
פסיקה במשפט שהסעיר את הקיבוץ במשך חצי עשור
קיבוץ כברי ישלם 20,000 שקל פיצוי למבלים שסולקו מהבריכה
עין החורש: קבלה לחברות בהכרעת רשם האגודות

כך למשל, בעוד שלבית משפט השלום יש סמכות עניינית לדון בעניינים של חזקה במקרקעין (תביעת פינוי למשל), אין לו סמכות לדון בעניינים של בעלות במקרקעין (לדוגמה בשאלה מיהו הבעלים של המקרקעין), שכן זו סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי.



באמצעות עו"ד יניב מור (שלמה כהן ושות'), מבקש קיבוץ בית קשת מבית משפט השלום בעפולה, להצהיר שאין ליורשיה של חברת קיבוץ שהלכה לעולמה כל זכויות בדירה שהייתה של אמם המנוחה. הקיבוץ מבקש לקבוע שאין לחברי הקיבוץ זכויות בנכסים שהקיבוץ מעמיד לשימושם. משכך, לאחר פטירת המנוחה, זכויות השימוש והחזקה בדירה שבה היא התגוררה בחייה, חוזרות לידי הקיבוץ. הוא הגיש תביעתו זו כנגד ילדיה של החברה שנפטרה, לאחר שאלה לא פעלו לפינוי חפצי אמם המנוחה מהדירה.

הבנים הנתבעים, יורשי המנוחה, באמצעות עו"ד צבי סיגל, מקדימים וטוענים בבית המשפט שאין לבית משפט השלום סמכות עניינית, משום שהסעד שמבקש הקיבוץ הוא החלטה בדבר הזכויות הקנייניות של הקיבוץ או של חבריו בשאלה למי הבעלות בדירה, ואלה הם עניינים שאינם בסמכות בית משפט השלום.

הקיבוץ כבר החליט להתחיל בהליך שיוך הדירות לחברי הקיבוץ, ואף קבע את היום הקובע, הם מוסיפים, ולכן כל החלטה שתינתן בשלב זה, הקשורה לזכויות הקנייניות של אחד מחברי הקיבוץ, אמורה להשפיע על כלל חברי הקיבוץ.

הקיבוץ סבור אחרת. כל שהוא מבקש הוא הכרעה בשאלה למי נתונה זכות החזקה בדירה בנקודת הזמן הנוכחית, והרי שאלות הנוגעות לחזקה ולשימוש במקרקעין - כן מצויות בסמכות בית משפט השלום.

"סמכות בית המשפט לדון בעניין נקבעת לפי הסעד שמבקש התובע", מסבירה השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד. והסעד שהוא מבקש בתביעתו, מוצאת השופטת, הוא להצהיר שזכויות הבעלות והחזקה הן שלו, וכי אין לילדי המנוחה כל זכות בדירה. סעד הצהרתי שעניינו הצהרה על זכויות בעלות, או חכירה לדורות במקרקעין, אינו בסמכותו של בית משפט שלום, אומרת השופטת, ומציינת כי לו היו הנתבעים מבקשים להכריע בשאלת שיוך הדירות וזכויותיהם בדירת אמם המנוחה, הייתה הסמכות לכך נתונה לבית המשפט המחוזי.

אם כך, מה יהיה הדין כאשר הקיבוץ התובע מבקש שני סעדים במקרקעין,
כשכל אחד מהם בסמכות בית משפט אחר? האחד נוגע לזכויות קנייניות ולבעלות בדירה (שהוא בסמכות המחוזי), וסעד שני נוגע לזכויות החזקה והשימוש בדירה (שהוא בסמכות השלום).

"התשובה", אומרת השופטת, "מצויה בכלל שלפיו 'הולך הטפל אחר העיקר'. הסעד המבוקש מעורר שאלות הנוגעות לזכויות הקנייניות של הצדדים, וראוי שכל הטענות הללו ייבחנו על ידי בית המשפט המוסמך, שהוא בית המשפט המחוזי". התיק יעבור לבית המשפט המחוזי בנצרת, פוסקת השופטת, והקיבוץ ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 2,000 שקלים.