צילום אילוסטרציה: Shutterstock בית המשפט המחוזי בירושלים מכריע במחלוקת שבין חבר לבין קיבוצו ופוסק כי על בחירתו של מזכיר הקיבוץ לא חלות ההוראות החלות על בחירת ועד ההנהלה. "קל וחומר", מוסיף השופט דוד מינץ, "שהוראות אלה אינן חלות בנוגע לבחירת מנהל הקהילה או מרכז המשק".

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
קיבוץ כברי ישלם 20,000 שקל פיצוי למבלים שסולקו מהבריכה
עין החורש: קבלה לחברות בהכרעת רשם האגודות
גירושים בקיבוץ: מי יגור בבית הגדול?

באמצעות עו"ד אלכסנדר ספינדר, יוצא החבר נגד "שיטת הבחירות שמנהיגה המזכירות בקיבוץ", ולפיה ניהול הליך הבחירה מתקיים בידי המזכירות, הממנה ועדת איתור במקום האסיפה הכללית. לפי עמדת החבר היא צריכה למנות ועדת קלפי כדי לנהל את הליך הבחירה.



מתכונת הבחירה של רשויות האגודה השיתופית קבועה בתקנות האגודות השיתופיות ובתקנון האגודה. בגדר רשויות האגודה נכללים לפי תקנות אלה, בין השאר, האסיפה הכללית, הוועד, ההנהלה והמזכירות.

החבר טוען כי לפי סעיף 88 לתקנון הקיבוץ, האסיפה הכללית בוחרת במזכירות, וכן "רשאית היא לבחור מבין חברי הקיבוץ ועדות, מזכיר קיבוץ ונושאי תפקידים אחרים, ולקבוע את תפקידיהם וסמכויותיהם". לשיטתו, מנהל הקהילה והמזכיר הם חברי הנהלה, או חלק מרשויות ההנהלה. אשר על כן, על פי הוראה זו של התקנון, בחירתם של נושאי תפקידים אלה צריכה להיות בדרך שבה בוחרים את המזכירות, והאחריות על תהליך הבחירה מוטלת לפתחה של האסיפה הכללית ולא לפתחה של המזכירות.

פנייתו של החבר לרשם האגודות, כדי שזה יפסול את תהליך הבחירה שהתקיים בקיבוץ, נדחתה. הרשם קיבל את עמדת הקיבוץ באמצעות עו"ד יואב שמשי (שלמה כהן ושות'), שלפיה נושאי התפקידים הללו אינם חלק מרשויות האגודה, ולכן "לא הייתה חובה לקיים הליכי בחירות בעניינם באמצעות קלפי". הרשם אף ציין לשבח את הנהלת הקיבוץ על מינוי ועדת איתור למועמדים לתפקידים אלו.

על החלטת הרשם הגיש החבר ערעור מנהלי לביטול הליכי הבחירות בקיבוץ. החבר תיאר בערעורו את ההליך שהתקיים בקיבוץ, ובו הודיעה המזכירות על הקמת ועדת איתור לחיפוש מועמדים לתפקידים הללו, ואחרי כן המליצה לאסיפה הכללית כי יש לתור אחר מועמדים מחוץ לחברי הקיבוץ לתפקידי מרכז המשק ומנהל הקהילה. ההמלצה קיבלה את אישור האסיפה הכללית. מתכונת זו, סבר החבר, פוגעת בזכות החברים לבחור ולהיבחר. עוד הוא הלין על חוסר שקיפות בהליך, על מסירת מידע לוקה בחסר ועל הכתבת התוצאה בהצגת מועמד אחד בלבד לבחירה. את המינויים הללו מבקש החבר לבטל.

עו"ד יואב שמשי מבקש מבית המשפט לדחות על הסף את כל טענות החבר, ומציין כי אין עוד משמעות לסעדים שמבקש החבר, שכן מאז כבר נבחרו חברי הנהלה חדשים בבחירות שאושרו על ידי הרשם, וההחלטות שקיבל ועד ההנהלה הקודם בוצעו זה מכבר והם בבחינת מעשה עשוי.

"מדובר בנושא הטורד את מנוחת הקיבוץ כמחצית העשור", אומר השופט מינץ, "ומאחר שהחבר ממשיך להעסיק את מערכת המשפט בערכאות השונות, יש להתייחס לגופם של דברים. אך טענותיו של החבר", מציין השופט, "המשתנות ומתפתחות מערכאה לערכאה, אינן מחזיקות מים".

השופט מסביר כי לפי תקנות האגודות השיתופיות, בחירות בקלפי באגודה מתקיימות לפי דרישה של עשרה אחוזים מהנוכחים באסיפה הדנה בכך. הבחירות נערכות בהתאם להוראות תקנון הקיבוץ, ורק בהיעדר הוראות כאלה הן מתקיימות לפי הוראות תקנות רשויות האגודה (באמצעות ועדת קלפי, המפרסמת הודעה להגשת שמות מועמדים).

"מזכיר הקיבוץ", ממשיך השופט, "בתפקידו כיו"ר ועד ההנהלה, מהווה חלק מרכזי בהנהלה, אך הוא רק חלק אחד בהנהלה, ולא חלות על בחירתו ההוראות החלות על בחירת ההנהלה". זו גם המסקנה באשר למנהל הקהילה או למרכז המשק, שאינם חלק מוועד ההנהלה או מרשות אגודה אחרת בקיבוץ, ולכן גם על בחירתם לא חלות ההוראות הללו.

"גם תקנון הקיבוץ", מוסיף השופט, "אינו בוחר להכפיף את עצמו להוראות תקנה זו, או לכל שיטת בחירות חלופית אחרת, בבחירת נושאי תפקיד בקיבוץ. אפילו צודק החבר בנוגע להכרח בניהול הליכי בחירות בקלפי על ידי האסיפה הכללית, אין לשכוח כי בסופו של דבר האסיפה הכללית של הקיבוץ היא זאת שקיבלה את ההחלטה למנות את בעלי התפקיד שהוצעו, ולא ועדת האיתור או מזכירות הקיבוץ.
כך גם בנוגע לטענות החבר בדבר שקיפות ההליך. אם חברי הקיבוץ היו סבורים כי אין בידם לעשות בחירה מושכלת על סמך המידע שהוצג להם, כל שהיה עליהם לעשות הוא להצביע כנגד המועמדים שהובאו לפני האסיפה הכללית".