צילום: תומריקו אחת המחלוקות הקשות שבין משרד האוצר, רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי מצד אחד, לבין התנועה הקיבוצית מצד אחר, מחלוקת העומדת בלב הוויכוח בנושא שיטת המיסוי הקיבוצי, נוגעת לשאלה: למי שייכות הכנסותיו של חבר הקיבוץ? האם לקיבוץ, כעמדת התנועה, או לחבר, כעמדת רשויות המס?

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
העוגן: הליך הבוררות לא צלח, האם התביעה תתחדש?
כפר תקווה: פיצויים בסך 12 מיליון שקלים
פסק דין: פושט רגל יוכל לשמור על זכויותיו בקיבוץ

הצעת האוצר במסגרת תיקוני המס מבקשת לקבוע כי הכנסת חבר קיבוץ מתחדש תיחשב כהכנסתו של החבר ולא של הקיבוץ. אם הכנסת החבר היא של החבר, הרי שהיא צריכה - על פי רשות המסים - להיות ממוסה במקור אצל החבר ובנפרד מהכנסות הקיבוץ, ומתוך התייחסות שונה לכך שהכנסת החבר, הלכה למעשה, היא זו המגיעה לתקציבו, לאחר שבוצעו ממנה ההפרשות לערבות הדדית שבהן מחויב הקיבוץ לחבריו, ועל בסיס ההחלטות לגבי החיובים הפנימיים.



פועל יוצא מגזירות האוצר הוא חישוב וגבייה של מס הכנסה ושל דמי הביטוח הלאומי על בסיס שונה בתכלית מהמצב הקיים, ופגיעה בעקרונות הערבות ההדדית.

חוות דעת משפטית שנמסרה למזכיר התנועה הקיבוצית קובעת כי גם בקיבוץ מתחדש (או במושב שיתופי) המקיים את עקרונות היסוד העומדים בבסיס מהותו של הקיבוץ המתחדש - הכנסותיו של חבר הקיבוץ ממשיכות להיות שייכות לקיבוץ, והן חלק בלתי נפרד מהכנסותיו.

עו"ד ליעד סידר (לאמעי, סידר, רהט, צידון, פינק, עורכי דין) שוזר בחוות הדעת שכתב את אמרותיהם של שופטי בית המשפט העליון (בבג"ץ תל יוסף), שלפיהן "הקיבוץ היה ועודנו אגודה שיתופית ייחודית, יצירה אנושית ישראלית חברתית ומשפטית. הקיבוץ המתחדש הוא בראש ובראשונה קיבוץ, גוף שיתופי שבחר לשמור על הגרעין היסודי של עקרונות השיתוף (...) העומדים בתוקפם, אף אם בשינויים מסוימים, גם בקיבוץ המתחדש".

עוד הוא מביא מעמדתו של רשם האגודות השיתופיות, שלפיה "הבסיס לחיים הקיבוציים הוא ערבות הדדית, בבחינת 'כל חברי הקיבוץ ערבים זה לזה'. (...) בשונה מאגודות שיתופיות אחרות, הן הקיבוץ השיתופי והן זה המתחדש חובקים תחומי חיים שונים, לא נושא העבודה בלבד, ולכן אין להפריד בין עצם השתייכותו של החבר לאגודה - דהיינו הקיבוץ - לבין עבודתו".

"כשם שאין להפריד בין החברות בקיבוץ לבין העבודה", אומר עו"ד סידר, "כך גם אין להפריד בין הכנסות החבר להכנסות הקיבוץ. גם בקיבוץ המתחדש הכנסות חבר מעבודתו הן חלק מהכנסות הקיבוץ, ומשכך מחויב החבר להעבירן לקיבוץ, ובעניין זה אין הבדל של ממש בין הקיבוץ השיתופי לקיבוץ המתחדש".

"בדומה לקיבוץ השיתופי", הוא מסביר, "גם הקיבוץ המתחדש מאורגן על יסודות של שוויון ושל שיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך - כקבוע בתקנות האגודות השיתופיות - והוא מחויב לעקרונות הערבות ההדדית והשוויון בין החברים".

אלא שבקיבוץ המתחדש ניתן לפעול לפי מנגנון של חלוקת תקציבים לחברים בהתאם למידת תרומתם, לתפקידיהם או לוותק שלהם בקיבוץ. במילים אחרות, החברים מחויבים להעביר לקיבוץ, ואכן מעבירים, את הכנסותיהם, באשר אלה הכנסותיו של הקיבוץ. הקיבוץ מחלק לחברים מתוך כלל הכנסותיו תקציב המחושב גם על סמך תרומתו של החבר, כלומר על פי היקף ההכנסות שהעביר החבר לקיבוץ.

"גם תקנות הערבות ההדדית", מדגים עו"ד סידר, "מלמדות שברירת המחדל בקיבוץ המתחדש היא שהחבר מחויב להעביר לקופת הקיבוץ את שכר עבודתו. החבר אינו מתנדב מרצונו להעביר את הכנסותיו מיגיע כפיו לקיבוץ, אלא מחויב לעשות כן, ואין הוא יכול לחדול מלעשות זאת בלא שהקיבוץ התיר לו זאת בהחלטה מפורשת".

"רובם המכריע של הקיבוצים המתחדשים", מציין עו"ד סידר, "קובעים ומשמרים בתקנונם חובה מהותית זו, והיא עקרון יסוד בקיבוץ המתחדש. הפרתה היא הפרה יסודית של תקנון הקיבוץ, והיא יכולה להביא הרחקתו של החבר מהקיבוץ. קיימת הבחנה ברורה כיום ברוב התקנונים של הקיבוץ המתחדשים בין נכסי חבר, הנותרים בידיו, לבין הכנסותיו - במסגרת עבודתו, עיסוקו, משלח ידו או עסקו - הכנסות העוברות לקיבוץ והנרשמות בספרי הקיבוץ כחלק מהכנסות הקיבוץ".

כמו בקיבוץ השיתופי, גם בקיבוץ המתחדש הכנסות החברים הן מקור ראשון במעלה לקיום חובת הקיבוץ להבטיח את הספקת צרכי החברים בהתאם להחלטות הקיבוץ, באופן שלא יפחת מתקנות הערבות ההדדית.

ללא מקור זה ושליטה מלאה עליו, יקשה על הקיבוץ, אם בכלל יהיה זה אפשרי לאורך זמן,
לקיים את חובותיו המהותיות לפי תקנות הערבות. סכומי הכסף המהווים את ההפרש בין כלל הכנסות החברים לבין כלל התקציבים שהחברים זכאים להם, משמשים למימון המטרות השיתופיות של הקיבוץ, ובראש ובראשונה הערבות ההדדית.

"שינוי הגישה מצד רשויות המס", סבור עו"ד ליעד סידר, "מנוגד למציאות המשפטית