צילום: אביב לשם חבר קיבוץ העוגן, שניהל בשנתיים האחרונות הליך בוררות עם קיבוצו למציאת פתרון למטרדים שמקורם במסעדה הפועלת במקום, שב וחזר לבית המשפט. לטענתו, הליך הגישור הממושך הסתיים ללא הצלחה, ואילו המטרדים נמשכו.

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
כפר תקווה: פיצויים בסך 12 מיליון שקלים להורי החוסים
פסק דין: פושט רגל יוכל לשמור על זכויותיו בקיבוץ
יזרעאל: בג"ץ הורה לגבש הסדר חכירה לדורות

לפני כשנתיים הגיש החבר תביעה באמצעות עו"ד רועי שעיה על סך 200 אלף שקלים כנגד קיבוץ העוגן בגין מטרדים שמקורם במסעדה הפועלת במבנה שהשכיר הקיבוץ. כמו כן ביקש החבר הוצאת צו שיורה על הפסקת פעילות העסק או לחלופין תיקון הליקויים שנמצאו בו.



בית משפט השלום בפתח תקווה הורה עוד בחודש דצמבר 2014 על עיכוב הליכי התביעה, ובהתאם לתניית הבוררות המצויה בתקנון הקיבוץ העביר את המחלוקת להליכי בוררות.

עתה פנה החבר שוב לבית המשפט וסיפר כי הצדדים ניהלו הליך גישור ממושך, שלא צלח, וכי לא נענו פניותיו לקיבוץ לקבל שמות של בוררים כדי לקדם את ההליך.

המטרדים נמשכו, לטענתו, והקיבוץ - שדרש את קיומה של הבוררות - אינו משתף פעולה. משכך, החבר מבקש להורות על ביטול עיכוב ההליכים ולחדש את הליכי התביעה.
קיבוץ העוגן, באמצעות עו"ד רוני מתניה, מבקש לדחות את בקשת הביטול. הוא מסביר כי הובהר לחבר עוד בזמן הגישור שהקיבוץ אינו מסכים לבירור הסכסוך לפני המוסד לבוררות של התנועה הקיבוצית, וכי הכתובת להמשך ניהול ההליך היא רשם האגודות השיתופיות.

השופטת אשרית רוטקופף קיבלה את עמדת הקיבוץ והסבירה כי לפי סעיף 113 לתקנון העוגן ישנן שלוש חלופות בדבר מינוי בורר.
השתיים הראשונות טעונות הסכמה של הצדדים. האחת, בורר שעל זהותו יסכימו הצדדים, והשנייה, בוררות במוסד לגישור ולבוררות של התנועה הקיבוצית.

הואיל ויישומן של שתי החלופות הראשונות לא נשא פרי, פוסקת השופטת: "בין אם בשל קצר בעניין השמות המוסכמים, ובין אם בהבעת סירוב של הקיבוץ לבוררות בפני המוסד לבוררות של התנועה הקיבוצית - אין מנוס מלהורות לצדדים לפעול ליישום החלופה השלישית - בורר שימונה על ידי רשם האגודות השיתופיות".