צילום: Shutterstock פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת עלול לשמש תקדים ביחסים שבין הקיבוצים לחבריהם. השופט יוסף בן-חמו קיבל את עמדתה של חברת מרום גולן, בעלת היסטוריה ארוכה של דיונים משפטיים מול קיבוצה, ולמרות ההכרה בה כפושטת רגל היא תישאר כחברה בקיבוץ ובאגודה הקהילתית. הקיבוץ ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, אך זה השאיר אותה על כנה.

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
יזרעאל: בג"ץ הורה לגבש הסדר חכירה לדורות
עין המפרץ: האם פינוי הבת מבית אמה נעשה כדין?
מדוע לא הוסב המלון לבית אבות ומי הפר את ההסכם

חבר קיבוץ שכשל כלכלית וחייב כספים לנושים יוכל למצוא את עצמו בהליך פשיטת רגל, שנועד להביא אותו למצב של כינוס נכסים לצורך מכירתם, וחלוקת הכסף לאלה שהוא חייב להם. לעתים מדובר בדרך היחידה שבה החייב יכול להתמודד עם חובותיו, על פי יכולות מוכחות, ולפתוח בפרק חדש בחיים. בקיבוץ המתחדש ייתכנו מצבים של הסתבכות כלכלית של חבר, בין אם מהסיבה שאינו עומד בעול הכלכלי ובין אם מפני שנקלע לחובות בשל עסקיו הפרטיים.



על פי פקודת פשיטת הרגל, גם החייב יכול לפתוח מיוזמתו (ולא רק הנושים) בהליך שיכריז על עצמו פושט רגל. הפקודה מטילה על החייב שהוכרז פושט רגל הגבלות מסוימות עד אשר יסתיים חובו ותבוטל ההכרזה עליו כעל פושט רגל.

הגבלה אחת, הנוגעת גם לחבר קיבוץ, קובעת שחייב שהוכרז פושט רגל לא יהיה בעל עניין בתאגיד, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן של פושט הרגל. בגדר 'בעל עניין' נכלל גם חבר בתאגיד שאין לו הון מניות (כקיבוץ). מכאן עולה לכאורה שהוראה זו מגבילה חבר קיבוץ פושט רגל, להוסיף ולהיות חבר בקיבוצו.

הדבר מובן מאליו כאשר מדובר באדם מן היישוב שהוא 'בעל עניין' בתאגיד. אך מה באשר לחבר קיבוץ שחברותו בתאגיד (אגודת הקיבוץ) אינה רק 'כלכלית' אלא גם מבטאת שהקיבוץ הוא ביתו וכמעט את כל עולמו?

גם דיני האגודות השיתופיות עוסקים במצב שבו חבר פושט רגל. על פי תקנות האגודות השיתופיות, חברותו של חבר באגודה תפקע עם הכרזת החבר כפושט רגל, זולת אם התיר הרשם את המשך החברוּת. תקנה נוספת שם מתירה לקבוע הוראה בתקנון הקיבוץ לפקיעת החברות מאליה. ואכן, בתקנון הקיבוץ קיימת הוראה ולפיה חברותו של חבר תפקע עם הכרזתו כפושט רגל.

מחלוקת ארוכת שנים נטושה בין בני זוג בקיבוץ מרום גולן לבין קיבוצם. השניים היו חברים בקיבוץ ובאגודה הקהילתית שבו. בשנים 2003-2007 היה מהלך להפסקת חברותם של השניים, בטענה כי "הפרו את אורחות החיים בקיבוץ ואת תקנון הקיבוץ". הראשון שהופסקה חברותו היה החבר, ואשתו אחריו. בשנת 2011 פסק בית המשפט על פינוי בן הזוג מהדירה וחייב את השניים לשלם חוב כספי לקיבוץ.

עניינה של האישה הגיע לרשם האגודות, ובשנת 2013 הוא ביטל את הפסקת חברותה. "זהו מסע צלב מתמשך שמנהל הקיבוץ נגד בני הזוג", כתב עו"ד הייב מוניר, פרקליטהּ של האישה, בבקשה שהגיש לבית המשפט. "על בסיס פסקי הדין שבהם זכה נקט הקיבוץ הליכי הוצאה לפועל כנגד האישה ובעלה".

"כדי לבלום את המכונה המשומנת הפועלת נגדם באימתנות", המשיך הפרקליט, "הבינו בני הזוג שעליהם להיכנס בצל קורתו של הליך הכינוס בפשיטת הרגל". באוקטובר 2014 הוכרזה החברה כפושטת רגל. בהליך זה זוֹכה החברה פושטת הרגל להגנה מפני הנושים, שכן אין הם יכולים לנקוט נגדה הליכים משפטיים, אך מנגד היא חויבה לשלם לקופת כינוס הנכסים שלה סכום חודשי קבוע, בהתאם לקביעת בית המשפט.

משנודע לקיבוץ שהחברה הוכרזה פושטת רגל, הוא הודיע לה כי פקעה חברותה בקיבוץ. זו מיהרה לבקש את סיועו של עו"ד מירון הכהן, רשם האגודות השיתופיות, וזה פסק באפריל 2015 להותיר את חברותה של החברה על כנה, הן בקיבוץ והן באגודה הקהילתית. חברוּת זו תימשך, ציין הרשם, עד לסיום בדיקה מקיפה מטעמו והחלטה נוספת שיקבל בקשר לכך.

מצוידת באישורו של הרשם (שעל החלטתו הגיש הקיבוץ ערעור מנהלי), פנתה החברה בבקשה לבית המשפט המחוזי בנצרת. היא ביקשה את אישורו, לפי הוראות פקודת פשיטת הרגל, כי למרות שהוכרזה פושטת רגל היא תוכל להמשיך ולהיות חברה בקיבוץ מרום גולן ובאגודה הקהילתית 'שמורת האלונים מרום גולן'.

מנגד מיהרה עו"ד ניצן טבנקין, פרקליטת הקיבוץ, להודיע לבית המשפט כי "השארת המעמד של חבר קיבוץ למי שהוא פושט רגל היא תקדימית ומהפכנית, שכן לא היה מעולם חבר קיבוץ שנשאר חבר חרף פשיטת רגל, והדבר עלול ליצור מעמד חדש של חבר באגודה שיתופית, אשר לא היה קיים עד כה".

חובהּ של החברה לקיבוץ, מתארת הפרקליטה, הוא 88 אלף שקלים, ולאגודה הקהילתית עוד כ-53 אלף שקלים. החוב נובע מחיובים שוטפים של החברה כלפי האגודות, ובכלל זה חיובים בעד שירותים שהיא צורכת.

ככל שתיוותר פושטת הרגל חברה באגודות, מתריע הקיבוץ, ייווצר מצב בלתי אפשרי ולפ