צילום: מעוז קורן בסוף השנה שעברה פרסמנו את סיפורו של קיבוץ יזרעאל, הממתין זה 15 שנה לחתימה על הסכם חכירה לדורות מול רשות מקרקעי ישראל. כעת נראה כי כבר בחודשיים הקרובים יירשם שינוי במצב.

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
עין המפרץ: האם פינוי הבת מבית אמה נעשה כדין?
מדוע לא הוסב המלון לבית אבות ומי הפר את ההסכם
רמת יוחנן: הדיונים המשפטיים ממשיכים לסעור

במסגרת דיון שהתקיים לאחרונה בבג"ץ הורה הרכב השופטים לרשות ולמשרד החקלאות להגיש הודעת עדכון עד לסוף חודש ספטמבר ולקבל את עמדת המועצה האזורית גלבוע בנושא. הוראה זו הגיעה לאחר ששמעו השופטים את דברי הוועדה הבין-משרדית, שבחנה את הסוגיה והמליצה לכלול את השטחים ואת המבנים הציבוריים במסגרת הסכם חכירה לדורות ביישובים שבהם לא בוצעה הרחבה קהילתית, דוגמת יזרעאל.



עוד קבעו השופטים כי אם לא יתגבש הסדר שיאפשר התקשרות עם יזרעאל בהסכם חכירה לדורות, אזי שמן הראוי שייחתם עם הקיבוץ הסכם כזה בחודש אוקטובר השנה. הסכם זה אמור לכלול מגבלות מסוימות החלות על יישובים במצב דומה.

בעבר טענו נציגי הקיבוץ בבית המשפט כי חתימתם של הסכמי החכירה בין הרשות לבין הקיבוצים מתעכבת במשך שנים. הטעם לעיכוב, כך לטענת הקיבוץ אז, הוא שהרשות אינה מוכנה להתיר לקיבוץ לחתום על הסכם חכירה לדורות, אלא אם הוא יסכים להעביר את מבני הציבור שלו - שהוקמו בכספו - לרשות המועצה האזורית גלבוע, שבתחומה שוכן הקיבוץ.

הקיבוץ הדגיש בעתירתו שהוא קיבוץ שיתופי, שאין מתוכננת בו הרחבה, שאין בתחומו תושבים שאינם חברי האגודה,
וכן שקיימת גישה חופשית לכל התושבים למבני הציבור. הקיבוץ אמר זאת במענה לטענה אפשרית מצד הרשות, שמא בקיבוץ שבו קיימת הרחבה קהילתית יותנה השימוש של תושבי ההרחבה במבני הציבור, בתשלום לקיבוץ.

בהסכמי החכירה לדורות שנחתמו עד כה עם הקיבוצים, מוסיף הקיבוץ, לא נכללה הוראה בעניין מבני הציבור, אף על פי שבכמה מהם כבר הוקמו שכונות הרחבה, ומדוע אם כן להפלות דווקא את יזרעאל?