צילום אילוסטרציה: Shutterstock בזמן שרמת יוחנן וחברת 'אפיקי ידע' מתדיינים בכל הקשור למיזם הלוגיסטי המשותף שביקשו להקים - הקיבוץ בתביעה של 3 מיליון שקלים כנגד מנהלה של 'אפיקי ידע', וזו בתביעה, שהוגדלה לאחרונה לסך 20 מיליון שקלים, כנגד רמת יוחנן והמנהל הכלכלי שלה - פנתה החברה לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה להוציא צו מניעה כנגד הקיבוץ והאגודה המנהלת את נכסי הקיבוץ, שיאסור עליהם לבצע השכרה או מכירה של המרלו"ג (המרכז הלוגיסטי) שהוקם במקום.

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
האם ניתן להשתמש בסעיף 'אסיפה נדחית' לתיקון התקנון בקיבוץ
פרישה או פריסה: עושים סדר בתקציב הפנסיוני
מה קודם: חובת החבר או הקיבוץ?

טענות הצדדים המועלות בבית המשפט משרטטות מקצת מערכת ההסכמים המורכבת שבנו הצדדים. חברת 'אפיקי ידע' סיפרה כי היא שכרה בקיבוץ לפני שנים רבות מבנה המשרת את פעילותה בתחום הלוגיסטיקה. לימים הוצע לה להשתתף בתכנית שרקם הקיבוץ להקמת מבנים תעשייתיים בשטחו ולאחר מכן להיכנס כשותפה בהם ובמיזמים לוגסיטיים שישתמשו במבנים אלו.



נחתמו הסכמים והוקמה חברה משותפת, בבעלות מנהלה של 'אפיקי ידע' והאגודה המנהלת של הקיבוץ, שאליה היתה אמורה 'אפיקי ידע' להזרים את פעילותה כנגד תמורה שתקבל מהאגודה המנהלת.

לאחר חילופי מנהלים בקיבוץ, טוענת 'אפיקי ידע', החל להיווצר הקרע שהוליך לתביעות בין הצדדים ואף להגשת תביעת פינוי 'אפיקי ידע' מהנכס שבו פעלה. כך גם נכשל המו"מ להשכרת המרלו"ג, שבנייתו הושלמה, לחברה המשותפת, והקיבוץ החל פועל להשכירו לצדדים שלישיים. משכך, באמצעות עורכי הדין משה אביקם ויוסף וקנין (אביקם, וקנין, פרוידמן) ועו"ד רפי לוי, הם מבקשים מבית המשפט למנוע את השכרתו לאחרים, ולצוות על השכרתו לחברה המשותפת.

מנגד מתאר הקיבוץ כי הוצע ל'אפיקי ידע' לשכור את המרלו"ג החל מדצמבר 2015, אך זו סירבה. בינואר 2016 ביטל הקיבוץ את ההסכמים שבין הצדדים וכבר השכיר שטחים ניכרים מהמרלו"ג לצדדים שלישיים. פרקליטי הקיבוץ, רפאל יולזרי ומיכאל ויטן (משרד גדעון פישר ושות'), טענו כי אין לכפות על צדדים שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך ולשתף פעולה בעסקים, כאשר קיים ספק של ממש ביכולתם לעשות כן.

השופטת ישראלה קראי-גירון דוחה רמיזות ואמירות בוטות באשר למניעים גזעניים שהשמיעו 'אפיקי ידע' ומנהלה בבית המשפט, שהניעו לדעתם את הקיבוץ לסרב להמשיך בקשר עסקי עם מנהלה של 'אפיקי ידע'. בשלב שבו מבוקש סעד זמני, מסבירה השופטת, אין צורך להכריע בטענות הצדדים באשר לתוקפה של מערכת ההסכמים ביניהם (שכן אלה שאלות שיידונו בתביעה עצמה).

"מאזן הנוחות", מוצאת השופטת, "נוטה לטובת הקיבוץ וכנגד 'אפיקי ידע', שכן אם ייגרם לזו נזק כתוצאה מאי-השכרת המרלו"ג לחברה המשותפת, הרי שנזק זה ניתן לפיצוי כספי". נוסף על כך מוצאת השופטת שחלקו של המרלו"ג כבר הושכר, ומתן צו המניעה ישפיע על זכויות צדדים שלישיים שאינם מעורבים בסכסוך בין הצדדים, וכבר הוציאו הוצאות בהתקשרות החוזית לשכירת המרלו"ג.

לדעת השופטת לא הוכיחו 'אפיקי ידע' ומנהלה את הכרחיות הצו הזמני המבוקש. 'אפיקי ידע' קיבלה החלטה עסקית שלא להיכנס לעסקה ארוכת-טווח בנוגע לשכירות המרלו"ג, כאשר צדדים שלישיים כן הסכימו לכך. משכך, אין להם אלא להלין על עצמם לעניין הנזק שנגרם להם. השופטת דוחה את הבקשה לצו מניעה ומחייבת את 'אפיקי ידע' לשלם לקיבוץ 6,000 שקלים הוצאות משפט ועוד 3,000 שקלים לכל אחד מהשוכרים העתידיים במרלו"ג.

ובינתיים, בתיק מקביל בבית משפט השלום בחיפה, שבו תובע הקיבוץ לפנות את 'אפיקי ידע' מהמושכר שלה בקיבוץ, מבקשת החברה סעד כנגד הקיבוץ לפי פקודת ביזיון בית המשפט. לטענתה, כל עוד לא הסתיימה התביעה,
על רמת יוחנן לאפשר ל'אפיקי ידע' המשך שימוש במושכר, כולל גישה חופשית אליו ומתן קוד לפתיחת השער, אך הקיבוץ מונע זאת ממנה. הקיבוץ משיב כי הקוד לשער בוטל זה מכבר, וכי יש במקום טלפון זמין של שומר בכל עת.

הקיבוץ נהג בחוסר תום לב והפר את החלטת בית המשפט, אומרת השופטת, ומורה לקיבוץ להסדיר ל'אפיקי ידע' קוד גישה לשער הקיבוץ, שאלמלא כן יושת על הקיבוץ קנס כספי בסך 1,000 שקלים לכל יום של הפרה.