צילום: דוד (דדה) עינב תקנון אגודה שיתופית, וקיבוץ בכלל זה, מכיל אלמנט של קשר חוזי בין האגודה לבין כל חבר בה, ובין החברים לבין עצמם. לעת התייחס בית המשפט העליון למהותו של תקנון האגודה, הוא תיאר אותו במונחים שונים כדי להדגיש את ייחודו: 'חוזה שאינו חוזה רגיל', 'חוזה מורכב', 'חוזה רב-צדדי' (בדומה להסכם קיבוצי) וגם 'חוזה סטטוטורי'.

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
פרישה או פריסה: עושים סדר בתקציב הפנסיוני
מה קודם: חובת החבר או הקיבוץ?
האם אתם עברייני מס ולא מודעים לכך

זהו מסמך בסיס של האגודה השיתופית, הקובע את הכוחות ואת הסמכויות של האיברים השונים, ומשמש חלק מהמשפט החוקתי שלה. השילוב שבין האלמנט החוזי של התקנון לבין האלמנט הנורמטיבי-חוקתי שבו, מוביל לכך ששינוי התקנון אמור לבטא את רצונם של החברים. משכך, עליו להתבצע בהליך הקבוע בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות על פיה.



סעיף 7 לתקנות האגודות השיתופיות קובע את הדרך לתיקון תקנון האגודה. התיקון יהיה לפי החלטה שנתקבלה באסיפה הכללית והמקיימת שלוש דרישות: (1) 'הקוורום הדרוש' - נוכחות של לפחות שני שלישים מחברי האגודה באסיפה הכללית, או של מספר כלשהו כשמדובר באסיפה נדחית; (2) 'הרוב הדרוש' - תמיכה של שלושה רבעים מהחברים מקרב המצביעים, אלא אם קבע תקנון האגודה רוב גדול יותר; (3) 'ההודעה הדרושה' - הזמנה מפורשת ומפורטת לחברים בדבר הבאת התקנון לדיון באסיפה.

עו"ד אסתר קויפמן (קושניר & קויפמן, עורכי דין) אומרת כי באופן היסטורי, תקנונים של קיבוצים רבים כוללים הוראה (בסעיף 118 לתקנון), שלפיה תיקון התקנון ייעשה ברוב תומך של 75% מכלל חברי הקיבוץ (ולא מקרב המצביעים, כפי שנקבע בתקנות הייסוד). אין ספק כי רוב זה קשה להשגה גם במקום שבו קיימת הסכמה רחבה בקיבוץ בדבר הנחיצות בתיקון התקנון, והקושי נעוץ לעתים בסיבות אובייקטיביות (הזדקנות חלק מהחברים, אי-מעורבות, חברים סיעודיים ועוד).

מכאן מובן שהפתרון להשתמש בחלופה של אסיפה נדחית הדורשת קוורום נמוך יותר הוא אטרקטיבי מאוד למבקשי השינוי. "אך חשוב לציין", מדגישה עו"ד קויפמן, "כי לפי עמדתו של רשם האגודות השיתופיות, במסגרת דחיית בקשתו של קיבוץ עין חרוד לתקן את תקנונו, הדרישה לרוב של 75% מכלל החברים מכילה גם דרישה לקוורום רחב יותר מזה הקבוע בתקנות. לגישת הרשם, הפרשנות הראויה לסעיף 118 היא זו המתירה לקיבוץ להתנות בתקנונו על האפשרות לבצע שינוי בתקנון בהשתתפות 'מספר חברים כלשהו', ומכאן שהוא שולל את השימוש בחלופת אסיפה נדחית".

עו"ד קויפמן מזכירה שעל עמדה זו חזר בית המשפט המחוזי בנובמבר 2015, בפסיקתו בערעור מנהלי שהגיש קיבוץ עין חרוד איחוד נגד החלטת רשם האגודות השיתופיות בעניינו, בקובעו שיש לכבד את דרישת הקוורום שבתקנון הקיבוץ.

בית המשפט המחוזי אמר אז שקבלת פרשנות הקיבוץ עלולה להביא למצבים אבסורדיים, שבהם החלטות מהותיות ואפילו קונסטיטוציוניות ייקבעו על ידי מספר מזערי מחבריו. "בדרך זו", שאל השופט, "האם נדרוש קוורום של שני שלישים מחברי קיבוץ רק באסיפה הראשונה, בעוד שהתכנסות אסיפה נדחית יכולה להיעשות בכל קוורום?" לדברי השופט, אין להתיר מצב שבו ארבעה מחברי הקיבוץ יחליטו על שינוי תקנון הקיבוץ כולו. "אכן", הוסיף השופט, "אילולא סעיף 118 בתקנון היה הדבר אפשרי. אך משקבעו חברי הקיבוץ קוורום של שלושה רבעים ממספר חברי הקיבוץ כדי לשנות את תקנון הקיבוץ, יש לכבד את כלל ההכרעה הזה".

התוצאה היא אפוא שקיבוץ שבתקנונו נקבע רוב של 75% מכלל חברי הקיבוץ לשם שינויו, אינו יכול - בהתאם למצב המשפטי שתואר לעיל -
לעשות שימוש במנגנון אסיפה נדחית לצורך שינוי תקנון.

"ישנם קיבוצים", מספרת עו"ד קויפמן, "שערכו בשנים האחרונות תיקון בתקנון הקיבוץ, והחליפו את דרישת הרוב שבתקנון לדרישה מתונה יותר. יש בהם שאף התאימו את תיקון התקנון לדרישות תקנות הייסוד". לדעתה, במקרים אלו אין כל מניעה, אם לא הושג הקוורום הנדרש בהצבעה הראשונה, לעשות שימוש במנגנון האסיפה הנדחית, ובלבד שהקיבוץ עמד בשאר דרישות התקנות.