צילום: Shutterstock קורא של המדור מעיין בקובץ התקנות המופיעות ב'רשומות' (הפרסום הרשמי של המדינה לדברי חקיקה), ושואל:

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
מה קודם: חובת החבר או הקיבוץ?
האם אתם עברייני מס ולא מודעים לכך
דן: האם הקיבוץ בסכנת פיצול לשתי קהילות שונות

בקובץ התקנות מס' 6445: תקנות הקיבוץ המתחדש (ערבות הדדית) שהתפרסם ב-20.12.2005, נאמר: "הקיבוץ יבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה, באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה הקצבה המלאה הקבועה בדין, החל לענין זכויות חבר יוצא או מוּצא מקיבוץ". לעומת זאת, באתר של משרד הכלכלה באותו עניין מופיעה הגדרה שאינה מופיעה בגרסה שב'רשומות': "סכום הגמלה הפנסיונית - 35% מהשכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי". בהתאם שונתה תקנה 3 (א), ואין היא עוסקת עוד בקצבה לפי כללי העזיבה, אלא בתשלום הגמלה הפנסיונית. אך גם כאן מוזכר התאריך 20.12.2005 כיום הפרסום.

האם תוכלו לעשות סדר בדברים?



תשובה: הורתן של התקנות הללו, המבטיחות תקציב פנסיוני לחבר קיבוץ, הן באותם שישה סדרי משנה לקיבוץ המתחדש שזכו בזמנו לכינוי 'תקנות הסיווג' ויצרו מעין פלטפורמה חוקית לשינוי אורחות החיים בקיבוץ המתחדש. תקנות אלו הותקנו כחלק מיישום המלצות דוח הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים, ונחתמו ב-21 בנובמבר 2005 בידי אהוד אולמרט, שר האוצר דאז.

בתום עשור ויותר להתקנת התקנות, נזכיר כי ששת קובצי תקנות אלו יצרו סדר חדש באורח החיים בקיבוץ והניחו תשתית משפטית מסודרת לשינויים בתחומים השונים: תקנות "סוגי אגודות" - יצרו את הסיווגים הנפרדים לקיבוץ השיתופי, המתחדש והעירוני; "תקנות הייסוד" - כללים לשינוי תקנון, כולל חובת מתן מידע לחברים; תקנות "שיוך דירות", ולצדן תקנות בדבר "שיוך אמצעי ייצור" - יצרו את המתכונת הרגולטורית לשיוך דירות ולשיוך נכסים;

תקנות הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש - קבעו גם את חובת הקיבוץ לספק את צורכי הקיום של חבריו בגיל העבודה ובגיל הפרישה, לרבות אלה שצרכיהם מיוחדים; וכן תקנות "יישוב סכסוכים בקיבוץ" - מנגנון ליישוב סכסוכים בין החבר לקיבוץ בנושאים של חלוקת תקציבי צריכה, ערבות הדדית, שיוך דירות ושיוך אמצעי ייצור, וכן כללים באשר להשתתפות הקיבוץ בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר.

לצד הביקורת על התקנות הללו וההתערבות הרגולטורית באוטונומיה של האגודות השיתופיות, נוצר מצב שבו הרגולטור קובע לקיבוצים את שיעורו של התקציב הפנסיוני שהחבר יהיה זכאי לו בגיל הפרישה. תקנות אלה, שאליהן כיוון השואל את שאלותיו, עברו מספר גלגולים, ואלו מצאו ביטוי ב'רשומות'. אך חשוב לציין כי במתכונת חיפוש מעין זו, על הקורא לעיין בכל הפרסומים הרלוונטיים כדי לקבל את התמונה החקיקתית העדכנית.

ובחזרה לשואל. כבר בקובץ התקנות מס' 6749 מיום 8 בפברואר 2009 פורסם שינוי לתקנות הערבות ההדדית משנת 2005, שעליו חתום שר התמ"ת דאז אלי ישי בינואר 2009. שינוי זה החליף את מנגנון תשלום "הקִצבה" בתשלום "סכום הגמלה הפנסיונית", שנקבע אז להיות 35% מהשכר הממוצע כפי שציין השואל, בסעיף 3 (א) לאותן תקנות, כדי ש"הקיבוץ יבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה, באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה סכום הגמלה הפנסיונית".

בקובץ התקנות 7533 מיום 16 ביולי 2015, בעקבות המלצת התנועה, תוקנו התקנות פעם נוספת בעניין, זה וסכום הגמלה הפנסיונית
נקבע להיות 40% מהשכר הממוצע. הפעם חתם על התיקון שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי. ההגדרה החדשה היא אפוא: "סכום הגמלה הפנסיונית" - 40% מהשכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי". שיעורו של סכום זה עודכן בינואר 2016 לסך 3,734 שקלים בחודש.

עוד נקבע אגב באותו תיקון, כי "רשאי הקיבוץ לשלם לחבריו שבגיל הפרישה, גמלה בסכום גבוה יותר מסכום הגמלה הפנסיונית, ובלבד שכל סכום המשולם מעבר לסכום הגמלה הפנסיונית יהיה לפי הוותק הפנסיוני" של החבר. אין בכך לגרוע מהחלטות עבר קודמות של הקיבוץ לתשלום קצבה בסכומים גבוהים יותר.