צילום: תומריקו עו"ד ליאורה ביין-אלון - שותפה ומייסדת במשרד פרופ' ביין ושות', המתמחה בדיני מסים, והמייצגת לאחרונה מספר חברי קיבוצים בנושא גילוי מרצון - אומרת, על סמך שורה של תיקים בטיפולה, כי נדמה שרשות המסים בודקת חברי קיבוצים ומושבים, ככל הנראה לנוכח הצטברות של עדויות ברשות המסים, מה שרבים נוטים לתאר כהלשנות, על חברים המחזיקים בבעלותם רכוש וממון רב מחוץ למדינה.

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
דן: האם הקיבוץ בסכנת פיצול לשתי קהילות שונות
מי ישלם את הוצאות האשפוז בבית הסיעודי
משמרות: האם הקיבוץ הוא הנתבע הנכון והיחיד בתביעה

הטריגר לכך נעוץ, סבורה עו"ד ביין-אלון, במספר הליכי גילוי מרצון של חברי קיבוצים שחשפו סכומים לא מבוטלים, והיא מדגימה בסיפור הבא (הנתונים שונו למניעת זיהוי): חברת קיבוץ עלתה לארץ בתחילת שנות השבעים כמתנדבת לקיבוץ בעמק יזרעאל, ושם נישאה לבן המקום.



ב-1995 נפטרו הוריה של החברה בחו"ל והורישו לה נכסי נדל"ן מניבים, מניות וחשבונות בנק בעלי תכולה. המשפחה בקיבוץ חיה ברווחה וטסה לחופשות בשעה שמהקיבוץ השיתופי קיבלה רק את התקציב הקצוב. הקיבוץ, אגב, לא אכף את תקנונו, המחייב את העברת כספי הירושה לקיבוץ, הגם שרוב החברים ידעו על מקור הכסף.

לפני כשנה רצתה החברה לחלק את רכושה בין ילדיה שבגרו, וביקשה ייעוץ משפטי. להפתעתה, היא גילתה שהיא נחשבת עבריינית מס במדינת ישראל. הסיבה לכך היא הרפורמה במס משנת 2002 (תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה), שבמסגרתה שונתה שיטת המס בישראל משיטת מיסוי טריטוריאלית לשיטת מיסוי פרסונלית.

עד סוף שנת 2002 פטרה בדרך כלל שיטת המס בישראל הכנסות שהופקו מחוץ למדינה מחבות מס בישראל. החל מ-2003, על פי החוק, חייבות ההכנסות שנצמחו לאחר מכן בדיווח ובמס. משמעות השינוי היא כי תושבי ישראל ממוסים על הכנסתם בכל רחבי הגלובוס, ולא רק על זו שהופקה או נצמחה בישראל.

החברה נחרדה לגלות שהיא עלולה לשלם קנסות גבוהים ולאבד חלק ניכר מהונה, שכן מעולם לא דיווחה על הכנסותיה מחו"ל או על רכושה שם, וכן שהיא חשופה לתביעה פלילית עם סיכון למאסר. לא ניתן לחסות תחת ההגנה של חוסר ידיעת החוק, הבהירו לה פרקליטיה, ומיהרו להציע לה לפנות לרשות המסים כדי להגיע אִתם להסדר מס.

במקרה זה, אומרת עו"ד ליאורה ביין-אלון, שיחק לה המזל, שכן היא הגיעה באמצעות פרקליט להסדר עם רשות המסים, וזו אפשרה לה - באמצעות גילוי מרצון על הרכוש בחו"ל - למזער ככל הניתן את חבות המס, וכן להעביר את רכושה לארץ ולחלקו בין ילדיה מבלי שתימצא כמי שעברה על החוק.

"הליך גילוי מרצון מאפשר לחבר לתת הסבר על מקור הכסף ולסיים את המהלך בתשלום מס מופחת", מסבירה עו"ד ליאורה ביין-אלון. "אך אם הרשות מגיעה אליך קודם שאתה פונה אליה", היא מדגישה,
"האופציה לנהל הליך גילוי מרצון אינה קיימת עוד". המלצתה היא להשתמש בחלון ההזדמנויות (הפתוח עד לסוף שנה זו) בדבר גילוי מרצון, לדווח על הכנסות ועל נכסים בלתי מדווחים ולשלם את המס בגינם.

לפי הודעת רשות המסים מחודש יוני, עד כה הוגשו 5,131 בקשות לגילוי מרצון. היקף ההון שנחשף מוערך ב-17.5 מיליארד שקלים.