צילום: אביב לשם "כל החלטות הקיבוץ משפיעות על מספר רב של חברים, ואין הדעת נותנת כי בתקיפת כל החלטה של קיבוץ יצורפו לדיון כל מי שהושפע או יכול להיפגע מאותה החלטה או מביטולה". כך טוענים חמישה חברי קיבוץ משמרות, התובעים מבית המשפט לבטל החלטה שהתקבלה באסיפת החברים. כן הם מתנגדים לכך שלדיון יצורפו כנתבעים נוספים החברים הטוענים כי ייפגעו אם תבוטל אותה החלטה.

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
האם מותר לחשוף מסמך העלול לפגוע בפרטיותו של אדם
שדות ים: "מחלוקת החורגת אל תחום הכאב והצער"
קיבוץ דפנה: "גיליוטינה שיורדת על היד"

היש לחברים, העלולים להיפגע מכך שתבוטל החלטת האסיפה, זכות להצטרף כצד לדיון שפתחו חמשת החברים כנגד קיבוצם, או שמא רק הקיבוץ הוא הנתבע הנכון והיחיד בתביעה?

השופט אמיר טובי מבית משפט המחוזי בחיפה דן בסוגייה, והוא מתאר כי התובעים, חמשת חברי הקיבוץ, תוקפים בתביעה שהגישו כנגד הקיבוץ (הנתבע) החלטה שהתקבלה לעניין זכאות חלק מחברי הקיבוץ לשיוך דירות לחברים.



באמצעות עו"ד קרן זגורי הם טוענים שבהחלטה שנתקבלה ב-2001 באסיפת הקיבוץ הוחלט כי החברים הזכאים להיכלל בהליך שיוך הדירות בקיבוץ יהיו כלל החברים שהיו רשומים בפנקס החברים עד למועד הקובע שעליו החליטה האסיפה (פברואר 2001).

מאחר שהוריהם של התובעים הלכו לעולמם זמן קצר קודם למועד הקובע, הוחלט שהם לא יהיו זכאים לשיוך דירתם. חלפו שנים, ובספטמבר 2011 החליטה אסיפת החברים על זכאותם לשיוך דירות של 11 חברים שהתקבלו לחברות בקיבוץ לאחר המועד הקובע, ובהתאם הוקצו להם נכסים. כמה מקבוצת ה-11 אף העבירו את זכויותיהם לצדדים שלישיים.

לטענת התובעים, החלטת הקיבוץ לגבי קבוצת ה-11 אינה שיוויונית, והיא מקפחת את זכויותיהם לעומת חברי קיבוץ אחרים. לכן הם מבקשים מבית המשפט בתביעתם להורות על בטלותה. עתה מבקשים תשעה מתוך חברי קבוצת ה-11 כי בית המשפט יצרף אותם כנתבע נוסף להליך המשפטי, לצד הקיבוץ.

באמצעות עו"ד צבי סיגל הם טוענים כי ביטול החלטת הקיבוץ בדבר זכאותם לשיוך דירותיהם יביא לפגיעה משמעותית בזכויותיהם, וזאת לאחר שהסתמכו זה שנים מספר על החלטות הקיבוץ וכלכלו את צעדיהם בהתאם.

הם מסבירים כי התובעים מבקשים לתקוף החלטה מסוימת הנוגעת אך ורק לקבוצת ה-11, באופן אישי. משכך, יש להם לטענתם "זכות עמידה עצמאית ואישית" מול התובעים. הם סבורים כי אין להתיר פגיעה בזכויותיהם מבלי שתינתן להם האפשרות לטעון את טענותיהם בפני בית המשפט.

התובעים משיבים להם ואומרים כי לכל החלטה בקיבוץ יש השפעה על כלל החברים, וברור שאין לצרף את כל חברי הקיבוץ להליך. הגורם המעוול, אומרים התובעים, הוא הקיבוץ בלבד, וככל שתיפגע קבוצת ה-11 מביטול ההחלטה, פתוחה בפניה הדרך לבוא בדרישה או בתביעה כלפי הקיבוץ.

השופט אמיר טובי מסביר כי לבית המשפט יש סמכות להורות על צירוף אדם להליך משפטי, כתובע או כנתבע, גם אם לא הוא זה שיזם את ההליך. בית המשפט ישקול אם אמנם אותו אדם (המבקש להצטרף) הוא "בעל דין דרוש" לצורך הכרעה יעילה בהליך. סמכות זו יש להפעיל בריסון ובמקרים נדירים, אומר השופט.

הכלל הוא כי "התובע בוחר לו את הנתבע, ואין לכפות עליו לתבוע אדם שממנו אינו תובע סעד". התובע זכאי לקבוע עם מי רצונו להתדיין, ממשיך השופט, ומוצא כי החברים מקבוצת ה-11 אינם צד חיוני לצורך ההכרעה במחלוקת, וכי ניתן לברר את הדברים גם מבלי לצרפם כנתבעים.

ככל שאכן התקבלה ההחלטה שמבקשים התובעים לבטל, בחוסר שיוויון ותוך כדי קיפוח זכויותיהם בהשוואה לחברי קיבוץ אחרים, הרי שיש לברר את העניין אל מול "מקבל ההחלטה" (הקיבוץ), ולא מול "נשוא ההחלטה" (קבוצת ה-11).
אכן, אם תבוטל ההחלטה, תיפגענה זכויותיהם, שכן הדבר יגרור את ביטול הזכויות בדירות ששויכו להם.

אך התביעה היא במישור היחסים שבין התובעים לבין הקיבוץ, פוסק השופט, ואין מקום לכפות על התובעים את צירוף קבוצת ה-11 כנתבעים להליך המשפטי אם התובעים אינם רוצים בכך. השופט דוחה את בקשת קבוצת ה-11, ומציין כי ככל שייפגעו אלו מתוצאות ההליך, יהא באפשרותם לנקוט הליכים משפטיים מתאימים להבטחת זכויותיהם.