צילום: shutterstock איך מאזנים בבית המשפט בין הזכות לפרטיות לבין ערך חשיפת האמת? היכול בעל דין, נתבע במשפט, להציג מסמך שיסייע להגנתו, אך תוכנו עלול לפגוע בפרטיותו של צד שלישי שאינו בעל דין בתיק?

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
שדות ים: "מחלוקת החורגת אל תחום הכאב והצער"
קיבוץ דפנה: "גיליוטינה שיורדת על היד"
גשר הזיו: האם ניתן למכור את הבית ולהישאר חבר

בעליו של מוסך, תושב בקיבוץ במועצה האזורית גלבוע, הגיש תביעה כספית נגד הקיבוץ, נגד מרכז המשק ונגד מנהל התאגידים. בין התובע לבין הקיבוץ היה הסכם, ולפיו טיפל התובע בכלי הרכב של הקיבוץ. לטענת התובע, הוא הופתע לקבל מאת הנתבע מכתב המודיע על סיום ההתקשרות ביניהם. המכותבים במכתב היו מרכז ועדת הרכב, מנהל המוסך, הנהלת החשבונות ומרכזי הענפים בקיבוץ.

התובע פנה למנהל המוסך הקיבוצי כדי לברר את הסיבה להפסקת ההתקשרות. זה מסר לו כי מרכז המשק טוען שהיתה 'קומבינה' בין התובע לבין אותו מנהל מוסך, ולפיה התובע גובה תשלום מופרז וגבוה מהנדרש מהקיבוץ בגין תיקון כלי הרכב של הקיבוץ, והרווח מגביית היתר מתחלק בינו לבין מנהל המוסך.



התובע, הטוען לפגיעה בשמו הטוב, הגיש לבית משפט השלום בנצרת, באמצעות עו"ד עמית בן-צבי, תביעה לפיצויים בסך 150 אלף שקלים כנגד הנתבע.

הנתבע, באמצעות עו"ד שבח ילון, טוען כי בידיו מידע משני מקורות שונים ואמינים בנוגע למעשים לא כשרים שנעשו בין מנהל המוסך לתובע, ולמרות הכחשתו של מנהל המוסך, החליט - לאחר היוועצות עם גורמים בקיבוץ - להפסיק את ההתקשרות עם התובע.

התובע מכחיש את הטענה בדבר מעשים לא כשרים, וטוען כי מעשיו של הנתבע, המהווים פרסום לשון הרע ונועדו לפגוע בעסקו ובפרנסתו, הסבו לו נזקים כספיים כבדים והביאו להכפשת שמו. משכך, הוא תובע מהנתבע לפרסם התנצלות, לחזור בו מדבריו ולפצות אותו.

הנתבע מתאר בהגנתו כי ההנהלה הכלכלית של הקיבוץ דנה בחשדות והחליטה שלא להסתייע בחוקר פרטי, בשל העלויות הכרוכות בכך, וכן בשל היותו של מנהל המוסך חבר ותיק בקיבוץ ובעל משפחה ענפה בו. לטענת הנתבע, שמורה לו הזכות לבטל כל קשר עם כל נותן שירותים בלא לתת הסבר, ולדבריו, במכתב ששלח לתובע באשר להפסקת ההתקשרות ביניהם, אין שמץ של לשון הרע.

הנתבע מוסיף כי עומדת לו הגנת אמת בפרסום, ולטענתו מצוי בידיו מסמך שיש בו כדי לאמת את החשדות שהגיעו לאוזניו ושבגינן הופסקה ההתקשרות עם התובע, ואולם חשיפת המסמך תהווה פגיעה בפרטיותו של מנהל המוסך בקיבוץ, שאינו בעל דין בתיק.

"לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וכן חוק הגנת הפרטיות", אומר הרשם הבכיר אלעד טל, "אין לפגוע בפרטיותו של אדם, שכן כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו, ואין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו". עם זאת, הוא מציין, "נקודת המוצא בהליכים אזרחיים היא גילוי מרבי ורחב של המידע הנוגע למחלוקת, וכאשר בית המשפט עורך את האיזון בין הערכים הללו, עליו לבחון את הפגיעה בפרטיות האדם, אם יינתן הצו לגילוי המסמך".

הנתבע טוען שהמסמך שבידיו יוכל לאמת את השמועות בנוגע להתנהלות התובע.
הרשם מוצא שאם יוכל המסמך לשפוך אור על נקודה מרכזית בכתב התביעה, מן הראוי לאפשר לנתבע להציגו, ויהיה בכך לתרום לעשיית צדק בהליך המשפט. "אם יתברר שאין ממש בחשדות", מבהיר הרשם, "יהיה בכך כדי לנקות אף את מנהל המוסך מהחשדות כלפיו". הרשם נעתר לבקשה ופוסק כי ניתן יהיה לעשות שימוש במידע שיגולה לצורכי המשפט בלבד.