צילום: אלכס קולומויסקי פסיקתו של בג"ץ, הדוחה את התביעה להכיר בקיומם של יחסי עובד-מעסיק בין החבר לבין קיבוצו, אך מתירה לבתי הדין לעבודה להוסיף ולדון בכל מקרה לפי נסיבותיו, "לא התעלמה", כלשון השופט אליקים רובינשטיין, "מקולות אחרים, הסבורים כי הגיעה העת לקרוא ליחסי החבר עם הקיבוץ יחסי עובד-מעביד".

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
מדוע תביעה בגין ריב כלבים עברה בין שלוש שופטות
קיבוץ גבים: מועמדים לקליטה או לפינוי
הכרעה במאבק על הבנייה בקיבוצים: בג"ץ אישר את חלופת האגודה

עורכות הדין ד"ר שלומית יניסקי-רביד ומירב שמחיוף-משהיוף, מציין השופט, במאמרן "חשיבה מחדש על יחסי עובד-מעסיק בקיבוץ המתחדש ובכלל", סבורות כי הגישה הבסיסית צריכה להיות הפוכה: "המקרים שבהם אין מתקיימים יחסי עובד-מעסיק בקיבוץ הם-הם היוצאים מהכלל, ואלו אמורים להיות נדירים. כל קביעה אחרת פוגעת בזכויותיהם של עובדים בישראל, חושפת אותם לסיכונים ומפלה אותם לרעה ללא הצדקה".

בג"ץ לא קיבל את עמדתן, והסביר: "דרך המלך לשינויים היא זו המביאה בחשבון גם שיקולים אחרים, והם אופיו המהותי והמשפטי של הקיבוץ כאגודה שיתופית, על המשתמע ברכיבים השיתופיים והלא מבוטלים כלל".



"פגיעה בזכויות יסוד"
ד"ר שלומית יניסקי-רביד היא מרצה בכירה בבית הספר למשפטים וראש המרכז לזכויות בעבודה וקניין רוחני בעבודה בקריה האקדמית אונו. לצורך הגילוי הנאות ייאמר כי היא בעלת משרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה וקניין רוחני, ומייצגת חבר קיבוץ נען בערעור שהגיש כנגד קיבוצו בבית הדין לעבודה.

יניסקי-רביד מותחת ביקורת קשה על פסיקת בג"ץ, ואומרת כי הוא לא התייחס לשינויים שחלו בקיבוץ המתחדש והמופרט. "המערכת המקיפה של דיני העבודה בישראל", היא אומרת, "המבוססת על חוקי מגן, וכן פסיקת בתי הדין לעבודה, מוחלפות בקיבוצים במספר עמודים של כללים המפורסמים בספרי הקיבוץ ומאושרים מדי פעם בפעם באסיפה הכללית".

התוצאה היא שהחברים, המבצעים עבודה לכל דבר ועניין, "נתונים לחסדה ולהבנתה של האסיפה הכללית, במקום להחיל עליהם מערכת חזקה של כל דיני העבודה בישראל".

החברים העובדים בקיבוץ מופלים לרעה מבחינת דיני העבודה, סבורה יניסקי-רביד, מול עובדים אחרים באותו מפעל קיבוצי. נוצר מצב שלפיו "על חברי קיבוץ העובדים מחוץ לקיבוץ אצל צד שלישי חל משפט העבודה. עובדים אלו זכאים לזכויות בעבודתם, לעומת חברי הקיבוץ העובדים בקיבוץ עצמו".

לטעמה של יניסקי-רביד, היחסים בקיבוץ המתחדש דומים ליחסי העסקה רגילים. ערכים כמו אחווה או ערבות הדדית, שאליהם התייחס בג"ץ, אינם עומדים במבחן המציאות, ובמידה רבה עברו לדעתה מן העולם. זאת ועוד, "הקיבוץ מצדו אינו מחויב עוד כבעבר לדאוג לעבודתו ולפרנסתו של החבר".

בג"ץ החמיץ הזדמנות, סבורה יניסקי-רביד, לחדש הלכה, גם אם פסיקתו הייתה בעלת מימוש עתידי בלבד.

אבל עדיין קיימות תקנות האגודה ובהן מוגדרים גבולות המגרש הקיבוצי.
ד"ר יניסקי-רביד: "מעת שמערכת השכר בגין עבודת החבר הופרדה ממערכת הזכויות של חברי קיבוץ, הזכויות הניתנות להם אינן עוד זכויות מכוח עבודתם, או בתמורה להעברת כוח עבודתם לקיבוץ, אלא בגין תשלום מסי קהילה בלבד, ללא קשר לעבודתם. פירות העבודה הולכים לכיסו של החבר בתשלום שכרו המלוּוה בתלוש, והחובה שהיתה בעבר, להעביר לקיבוץ את השכר, מוחלפת כיום בדרישה שהחבר יעביר לקיבוץ את תלושי השכר שלו בלבד לצורך חישוב מסי הקהילה".

המצב מפלה ופוגע בזכויות יסוד, אומרת יניסקי-רביד, ומדגימה בפסיקת בית הדין הארצי, שלפיה חברת קיבוץ אינה זכאית לדמי אבטלה בנימוק שהמעבר בין הקיבוץ המסורתי השיתופי לקיבוץ במודל רשת הביטחון אינו מצדיק שינוי במעמד החבר באשר לדמי האבטלה.



"מפוטרים בטלפון"
"הלעומתיות הטבועה מטבעה במערכת של יחסי עובד-מעביד זרה לצורת החיים הייחודית הגלומה בקיבוץ, בייחוד לערכי השוויון והשיתוף, וזרה לשיח הקיבוצי", אומר השופט זילברטל בבג"ץ. מדוע להכניס זרוּת לתוך החצר הקיבוצית?
"יחסי עבודה בין הקיבוץ לחבריו מתנהלים כיום מתוך דמיון רב ליחסי עבודה רגילים. הקיבוץ מעסיק לצד חבריו עובדים מקיבוצים אחרים ועובדים מיישובים אחרים, ובכולם הוא נוהג כבעובדים. המשרות במקרים רבים מאוישות על ידי מכרזים שבהם מתחרה החבר מול עובדים חיצוניים. החבר חותם על חוזה המכיר בו כעובד ומקנה לו זכויות חלקיות בלבד. החברים העובדים נתונים לחסדיהם של המעסיקים, היכולים לפטר אותם או לפגוע בזכויותיהם ללא יכולת התגוננות אמתית ונגישה".

הקיבוץ המתחדש עטוף בדיני האגודות השיתופיות, בקובץ תקנות בתחום הערבות ההדדית ובמערכת של תקנונים ושל החלטות פנימיות, המייצרות דפוס תעסוקה פנימי שהחברים בחרו בו והמספק לעתים הגנה גדולה יותר לחבר מאשר לעובד השכיר. באילו תחומים