צילום: אלכס קולומויסקי "אין לכחד כי תנאי השתכרותו של חבר הקיבוץ בקיבוץ המתחדש (להבדיל מהקיבוץ השיתופי) השתנו מהותית, והשאלה היא מה פועלו המשפטי של שינוי זה". כך, בלשונו של השופט אליקים רובינשטיין, מוצגת השאלה שהציב אבי בן-אהרון מתל יוסף בפני בג"ץ: "האם השינויים במבנה הקיבוץ, בעקבות החקיקה שיצרה את מעמד הקיבוץ המתחדש, יוצרים יחסי עובד-מעביד בין החבר לקיבוץ?"

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
מדוע תביעה בגין ריב כלבים עברה בין שלוש שופטות
קיבוץ גבים: מועמדים לקליטה או לפינוי
הכרעה במאבק על הבנייה בקיבוצים: בג"ץ אישר את חלופת האגודה

בג"ץ - בהרכב השופטים אליקים רובינשטיין, ניל הנדל וצבי זילברטל - משיב על כך בשלילה, ומבהיר "שאין להכיר לעת הזו ביחסי עובד-מעביד בקיבוץ המתחדש", ואף מדגיש "כי לא באה העת, ואין הבסיס העובדתי והמשפטי בָשל כדי להשיב לשאלה זו בחיוב".

ומסכם: "אין בית משפט זה יכול להיות הכתובת לפירוק מהותי של שארית השיתופיות על ידי הכרה מניה וביה ביחסי עובד-מעביד. הדין הקיים לעניין הקיבוץ המתחדש מעצב דגם שבו נותרת השיתופיות לעת הזאת במידה משמעותית".



זהו עוד פסק דין חשוב הנוגע ל"מהפכת הקיבוץ המתחדש" (אף זאת בלשון השופט רובינשטיין) שיוצמד לקיר הפנתאון של פסיקת הקיבוץ המתחדש, ואשר מייצר התבוננות כוללת על מערכת היחסים שבין הקיבוץ המתחדש לבין חבריו, באספקלריה של "משפט העבודה", ומותיר על כנה את ההלכה הקיימת בדבר היעדר יחסי עובד-מעסיק בין החבר לקיבוצו, גם משום קיומם של "הערבות ההדדית", "הרעיון הקיבוצי" ו"יסודות השיתופיות", שעדיין נותרו בקיבוץ המתחדש.

מי מגן על העובד
בקליפת אגוז נזכיר כי מנהל המדגה של תל יוסף, לאחר פיטוריו, תבע מבית הדין לעבודה להכיר בקיומם של יחסי עובד-מעביד בינו לבין קיבוצו, וזאת במסגרת תביעה כספית שהגיש כנגד קיבוצו. בית הדין הארצי לעבודה פסק כי השינוי שחל באופיו של הקיבוץ (המתחדש) לא שינה את מבנהו הבסיסי ואת היותו אגודה שיתופית, שעליה חלים דינים נפרדים.

הכלל הוא, הדגיש בית הדין, שאין לראות חבר אגודה שיתופית, כעובד במובן יחסי עובד-מעביד, "שכן עבודתו נלווית לחברותו ואינה נפרדת ממנה".

באמצעות עו"ד יואב אבן עתר אבי בן-אהרון לבג"ץ. הוא ביקש לבטל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה ולראות ביחסי העבודה בין הקיבוץ המתחדש לבין החבר העובד בו יחסי עובד-מעביד של ממש. הקיבוץ - באמצעות פרקליטיו עומר כהן, נעמי אשחר וגיל דגן - טענו כי דיני האגודות השיתופיות בשילוב תקנון הקיבוץ הם המסדירים את היחס שבין הקיבוץ לבין החבר ומייתרים את הצורך בחקיקת המגן של דיני העבודה.

רשם האגודות השיתופיות ("הרגולטור הסטטוטורי"), באמצעות עו"ד מיכל לייסר, תמך בדחיית העתירה, וציין שעקרונות משפט העבודה אינם חלים במערכת היחסים שבין החבר לקיבוץ המתחדש, כיון שמשפט העבודה בא להגן על העובד, ואילו הבסיס לחיים הקיבוציים הוא ערבות הדדית.

התערבות בג"ץ בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, מסביר השופט רובינשטיין, מוגבלת למקרים שבהם נפלה טעות משפטית מהותית בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, וכאשר שיקולי צדק מחייבים את התערבותו. בית הדין הארצי לעבודה דאג ליישם כאן את ההלכה הקיימת, ואין מקום שבג"ץ יתערב בפסיקתו של בית הדין, שהגיע למסקנה שאין לראות ביחסים שבין בן-אהרון לקיבוצו יחסי עובד-מעסיק.

"אין בעצם המעבר לתצורת הקיבוץ המתחדש כדי לשנות את ההלכה הקיימת", קובע בג"ץ. "סוגיית יחסי העבודה בקיבוץ המתחדש, שהשיתופיות בו לבשה פנים חדשות, היא סוגיית מדיניות מורכבת בעלת השלכות רוחב ממשיות, שטרם הגיעה שעת פתרונה הכולל", אומר השופט רובינשטיין. "הדבר מחייב צבירת ניסיון רב יותר בגדרי הקיבוץ המתחדש ותמונה רחבה בפני הערכאות הדנות".

השלכות קיבוציות
המעבר לקיבוץ המתחדש לא ניתק באופן מוחלט את הקשר שבין עבודת החבר לבין החברות בקיבוץ, קשר העומד בבסיס ההלכה בדבר היעדר יחסי עובד-מעסיק, אומר רובנישטיין, ומדגים כי תקנות הערבות ההדדית קובעות כי כדי שחבר ייהנה ממעין השלמת הכנסה על חשבון הקיבוץ, עליו למצות תחילה את יכולת השתכרותו ולקיים את חובת עבודתו.



תקנות הערבות ההדדית - שהוטמעו בתקנוני הקיבוצים המתחדשים - מסביר השופט, משמשות מערכת נורמטיבית ייחודית, כחלק מדיני האגודות השיתופיות, מערכת שבמסגרתה מוסדרות זכויות חברי הקיבוץ המתחדש (לפנסיה, לבריאות, לסיעוד ולחינוך), לרבות של אלו העובדים בענפי הקיבוץ השונים. "מסגרת זו משמעותית ביותר", מדגיש השופט, "ואינה קיימת במקום שמדובר בו בגדרי יחסי עובד-מעביד רגילים".

האמנה החברתית העומדת בבסיס הרעיון הקיבוצי נותרה כשהיתה - החבר יעבוד לפי יכולתו והקיבוץ יספק את צרכיו. זאת, סבור השופט, גם אם משוואה זו עברה תמורות, וכעת ח