צילום אילוסטרציה: Shutterstock בקיבוץ שלי אושר תקנון של קיבוץ מתחדש, ולפיו, בין השאר, הוא רשאי לקבל חברים חדשים במעמד של עצמאות כלכלית, בהתניה שחברים אלו לא יהיו מעורבים בהחלטות הכלכליות של האגודה. האם החברים החדשים רשאים להשתתף בבחירת יו"ר כלכלי, מנהל עסקי או מרכז משק? האם עצם השתתפותם בבחירה אינה בבחינת מעורבות בהחלטות הכלכליות העתידיות? וגם: על פי המבנה הארגוני יכולים גם חברים חדשים להיבחר להנהלה הכלכלית. האין בכך משום התערבות בהחלטות הכלכליות?

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
האם הקיבוץ רשאי לנכות רנטה מהפנסיה של ניצול השואה
בקרה גבע: האם פיטורי העובד נועדו לסכל את ההתארגנות
רמת יוחנן: מדוע הוגשה תביעה של 8.2 מיליון שקלים נגד הקיבוץ

תשובה: עו"ד ליעד סידר, שותף ומנהל מחלקת האגודות השיתופיות במשרד עורכי הדין לאמעי, סידר, רהט, צידון פינק, מגדיר את הסוגיה המשפטית הנוגעת לכוחה ולהיקפה של ההגבלה בדבר זכותו של חבר בעצמאות כלכלית בקיבוצו להשתתף ולהצביע באספה הכללית אך ורק לנושאים המשפיעים ישירות על זכויותיו וחובותיו ולא מעבר לכך. הגבלה זו, כתיאורו של החבר, מעוגנת בתקנון הקיבוץ ובהסכם האישי שעליו חתם החבר לעת קבלתו לקיבוץ.



בית המשפט העליון, מסביר עו"ד סידר, פסק שתקנון אגודה שיתופית בכלל, ותקנון קיבוץ בפרט, הוא הסכם בין האגודה לבין חבריה, המסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע את הזכויות ואת החובות הדדיות שלהם, והוא הסכם בין החברים לבין עצמם.

משכך, זכויותיו וחובותיו של חבר בעצמאות כלכלית ייבחנו גם במישור פרשנות החוזים שהחבר בעצמאות כלכלית הוא צד להם: תקנון הקיבוץ (החוזה הכללי בין כלל חברי הקיבוץ לבין עצמם ובינם לבין הקיבוץ), והסכם הקליטה (החוזה המסוים שבין החבר בעצמאות כלכלית לבין הקיבוץ).

המקור החוקי למעמד של חבר בעצמאות כלכלית מצוי בתקנה 10 לתקנות האגודות השיתופיות, תקנה הקובעת כי קיבוץ מתחדש מוסמך לכלול בתקנונו הוראה שהקיבוץ רשאי להסכים בכתב עם חבר על כך שמעמדו יהיה של חבר בעצמאות כלכלית, דהיינו שהחבר לא יהיה חייב להעביר את הכנסותיו לקיבוץ, ובשל כך - ובשונה מחברים רגילים - גם לא יהיה זכאי לסיפוק צרכיו ולהשתתפות בנכסים ובהכנסות של הקיבוץ.

ההיגיון בגישה זו, אומר עו"ד ליעד סידר, הוא בבחינת "לא מעוקצך ולא מדבשך". אם אינך מעביר הכנסותיך לקיבוץ ואינך זכאי להשתתף בפֵרות ההכנסות ובנכסים היצרניים, אין כל היגיון לאפשר לך להשפיע על עניינים שאינך שותף להם.

לפיכך, סבור עו"ד סידר, החברים בעצמאות כלכלית אינם אמורים ככלל להשתתף בבחירת ממלאי התפקידים האמונים על ניהול נכסי הקיבוץ ומקורות ההכנסה של הקיבוץ. אם לצד הקיבוץ מתקיימת אגודה קהילתית העוסקת בכל השירותים הקהילתיים והמוניציפליים של כלל התושבים - מסגרת זו אמורה לתת את הביטוי לזכות ההשפעה בנושאים הנוגעים לחברים בעצמאות כלכלית.

לעניין הרכב ההנהלה הכלכלית, צריך להבחין בין הזכות של חבר בעצמאות כלכלית להשתתף ולהצביע באספה הכללית לבין הזכות להיבחר לתפקיד ברשויות הניהול של הקיבוץ, וכפועל יוצא - הזכות להשתתף ולהצביע בישיבות של אותה רשות.

לדעת עו"ד סידר, בהיעדר הוראה מפורשת בתקנון הקיבוץ המונעת מחבר בעצמאות כלכלית
להיבחר להנהלה כלכלית, לא ניתן לומר בהכרח שהדבר סותר את תקנון הקיבוץ. בהחלט יש מקום לדעה כי בהיקש מעיקרון הניהול העצמי באגודה, עדיף שחברי ההנהלה הכלכלית ייבחרו מבין החברים הרגילים בלבד, ואולם משהדבר לא נשלל מפורשות בתקנון הקיבוץ, ספק בעיניו אם ניתן למנוע מחבר בעצמאות כלכלית להיבחר להנהלה הכלכלית.

בשולי הדברים, נכון להוסיף כי הולך וגדל מספרם של הקיבוצים העמלים על מציאת פתרון לאיחוד סוגי החברות בקיבוץ ושילובם של החברים בעצמאות כלכלית כחברים רגילים.