צילום: Shutterstock בתנועה הקיבוצית קיבלו בסיפוק רב את תגובתה של המדינה לבג"ץ שהגישה הקשת הדמוקרטית המזרחית נגד חלופת האגודה (החלטה 1380, שהפכה ל-1447).

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
השופט בתגובה לתביעת החבר: "הרבה מהומה על לא מאומה"
גלעד: מי יפצה את רוכב האופניים שנפצע
הקיבוצים עותרים לבג"ץ נגד רשות המים

בישיבת מועצת התנועה שהתקיימה ביום חמישי שעבר (26.5) ציינו מזכ"ל התנועה ניר מאיר וראש האגף הכלכלי דגן לוין את העובדה שבבג"ץ הקרקעות של הקשת המזרחית בתחילת שנות האלפיים נמנעה המדינה מלהגיב על הטענות שההחלטות הנוגעות לקרקעות ההתיישבות אינן מידתיות ואינן עומדות בצדק החלוקתי, ואילו הפעם היא הגנה על ההחלטה שהתקבלה במועצת מקרקעי ישראל.



ח"כ איתן ברושי, שהיה מזכ"ל התנועה הקיבוצית בתקופה שבה התקבלה חלופת האגודה, אמר שאינו מופתע מעמדת המדינה, משום שמדובר באימוץ החלטה של ועדה בין-משרדית שמינה שר השיכון לשעבר אורי אריאל (הבית היהודי), ושהעומד בראשה היה בנצי ליברמן, לשעבר מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

בתגובתה טוענת המדינה: "העתירה תוקפת את החלטה 1447, שתיקנה והחליפה את החלטה 1380, ואולם, העקרונות המהותיים ועצם האפשרות לחלופת האגודה נקבעו כבר בהחלטה 1380. אשר לשיעור התשלומים שמשלמת האגודה תמורת הזכויות, הרי שעיקרם של אלו נקבעו עוד לפני כעשור בהחלטה 979, בהתייחס לשיוך פרטני, ובית משפט נכבד זה לא מצא מקום להתערב בהם".

עוד טוענת המדינה בתגובתה לבית המשפט: "ככל שהעתירה תוקפת את עצם ההחלטה לאפשר את חלופת האגודה - כלומר שיוך זכויות לאגודה ולא לחבריה - הרי שבעניין זה ישנו שיהוי, שכן ההחלטה המהותית בעניין התקבלה בחודש אוגוסט 2014, במסגרת החלטה 1380. כך גם באשר לעניינים נוספים שנקבעו בהחלטה 1380, ובכלל זה שיעור ההיוון".

בהמשך תגובתה טוענת המדינה כי גם לגופם של דברים אין עילה להתערב בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל לאפשר שיוך לאגודה, המאזנת כראוי בין שיקולים שונים ומנוגדים, ובכלל זה שיקולי צדק חלוקתי ושיקולים בדבר שמירה על אופיו הייחודי של הקיבוץ. לסיכומו של דבר מדגישה המדינה: "על העתירה - והבקשה לצו ביניים בכללה - להידחות תוך חיוב העותרת בהוצאות המשיבים".

במקביל הגישו התנועה הקיבוצית ותנועת הקיבוץ הדתי את תגובתן המשותפת לבית המשפט לאחר שקיבלו את אישורו להצטרף כמשיבים לעתירה. בתגובתן טוענות התנועות הקיבוציות כי "קבלת העתירה וביטול החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1447, תוביל באופן אוטומטי להשבתה על כנה של החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1380, שכן החלטה 1447 היא שביטלה את החלטה 1380".

על כן גורסות התנועות, "אם תתקבל העתירה - תעמוד בעינה חלופת האגודה לפי החלטה 1380 ואם תידחה העתירה - תעמוד בעינה חלופת האגודה 1447".

בתגובתן לבג"ץ תוקפות התנועות את עצם הגשת העתירה כנגד החלטה 1447 לנוכח העובדה כי ארגונים אלו לא עתרו מעולם כנגד החלטה 1380 שהתקבלה כבר באוגוסט 2014 ולא הלינו בפני בית המשפט מעולם על הנזק שייגרם בעקבות יישומה.

יותר מכך, כנגד החלטה 1380 לא הוגשה עתירה והשיהוי הכבד מצדן של העותרות מלמד על כך שאין בהחלטה 1447 כדי לגרום נזק, לא כל שכן נזק בלתי הפיך המצדיק צו ביניים. בסיכומו של דבר מבקשות התנועות הקיבוציות מבית המשפט, בדומה למדינה, לדחות על הסף את העתירה ואת הבקשה למתן צו ביניים.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר מסר: "לצערנו ישנה חבורה של עורכי דין מתל אביב שהחליטו לעשות יד אחת עם חמאס כנגד קיבוצי עוטף עזה והפריפריה, והיא פועלת בנחישות להרוג את ההתיישבות הקיבוצית. אנחנו לא נעמוד מנגד אלא נילחם באמונה שלמה על זכותנו לגידול טבעי.

"הוכחנו תמיד כי ההתיישבות הקיבוצית היא חומת המגן של המדינה לאורכה ולרוחבה של הארץ. אני קורא לבג"ץ לשים סוף לאבסורד הזה ולחזק את ההתיישבות בפריפריה בכלל ובקיבוצים בפרט ולדחות על הסף את העתירה לביטול חלופת האגודה. זהו המעשה הציוני הראוי".

דגן לוין מציין כי למעשה לא היתה לקיבוצים אפשרות להתחיל בהליכי שיוך על פי חלופת האגודה, אף שדובר על מספר קיבוצים שיחלו באימוץ החלופה כפיילוט. "החלטה 1380 התקבלה באוגוסט 2014, אבל ברמ"י אמרו שאין בה הוראות ביצוע, ואז העלו בינואר 2016 את החלטה 1447 שהרעה את התנאים לקיבוצים.

"ההחלטה הזאת אושרה בפברואר על ידי שר האוצר, ובמרס כבר הוגשה נגדה העתירה לבג"ץ. בינתיים לא נקבע מועד לדיון בצו הביניים. אם בג"ץ לא יוציא צו מניעה זמני, יוכלו הקיבוצים להתקדם עם החלופה הזו".

לדברי האחראי על תחום הקרקעות בתנועה הקיבוצית דגן יראל (שפיים),
קיימים כיום כארבעים קיבוצים בתנועה הקיבוצית ובקיבוץ הדתי שאימצו את חלופת האגודה, עשרה מהם בעוטף עזה. "שלושה מהם כבר הספיקו להתקדם במגעים עם אגף