צילום: מור כוכבי עתירה שהגישו לבג"ץ אולגה ברעם ובעלה אליקים ברעם ז"ל, שנפטר לאחר הגשת העתירה, שניהם עוזבי קיבוץ בחן, נמשכה על ידי באי כוחם של העותרים, עו"ד ניר ברזל ועו"ד שני קליין, לאחר ששופטי בג"ץ הבהירו שלא מצאו דרך משפטית לחייב את הקיבוץ לשלם להם את קצבת הפנסיה בעבור שנות עבודתם בו.

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
בית אלפא: האם הגנב יועבר לחלופת מעצר
יראון: הקופה משותפת, הנכסים הפרטיים לא
שריד: מערערים לעליון על פסיקת ההרחבה

העתירה הוגשה כנגד שלושה גורמים: רשם האגודות השיתופיות שמינה לקיבוץ מפרק מפעיל מטעמו; קיבוץ בחן; ארגון גרנות, שפדה את חובו של הקיבוץ מהבנקים והפך לנושה מובטח שלו.

בפסק הדין כותב המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין: "הקיבוץ מצוי בפירוק, והמפרק הגיע להסכם עם הנושה המובטחת המשיבה 3 (גרנות), לפיו - לענייננו - מקבלים גמלאים שהם חברי הקיבוץ סכום של 1,500 שקלים לחודש, שהיה מבחינת הקיבוץ והמפרק תנאי להסכם כדי שהקיבוץ ימשיך להתקיים ויספק דמי קיום מינימליים".



ועוד כותב רובינשטיין: "העותרים - נושים לא מובטחים שכמותם יש גם קבוצה לא גדולה נוספת של עוזבי הקיבוץ - לא נכללו בהסדר. התקיימו הליכים לפני עוזר רשם האגודות השיתופיות, שלא מצא דרך לסייע להם".

השופט רובינשטיין מציין כי ניסיון של עוזר הרשם להביא לפשרה לא צלח, ומוסיף: "עמדת המשיבים כיום היא כי אין אפשרות להעדיף את העותרים על נושים לא מובטחים אחרים, לא רק הגמלאים שעודם בקיבוץ. בכל הרצון הטוב, לא מצאנו תשובה משפטית לטענה זו, והנושים הלא מובטחים האחרים גם אינם בפנינו.

"פרשנות סעיף 4 נבחנה על ידי עוזר הרשם, ואיננו רואים מקום משפטי להתערב בה. כל האמור - כל עוד הקיבוץ בפירוק. כל שנותר הוא להביע תקווה שהפירוק יסתיים במהרה באופן שיאפשר תשלום חובות סדורים, כולל החוב נשוא העתירה. צר לנו. העתירה נמחקת בלא צו להוצאות".

קיבוץ בחן נקלע בשנים האחרונות למשבר כלכלי חריף, כשהיה בעיצומה של בניית הרחבה קהילתית. כתוצאה מהמשבר נפסקו עבודות הפיתוח בשכונת ההרחבה, והקיבוץ עבר להתנהל תחת ועד ממונה. ביולי 2012 מינה רשם האגודות השיתופיות את עו"ד בועז נאור למפרק מפעיל של האגודה השיתופית בחן.

צו הפירוק כפה על הקיבוץ לנצל כל הכנסה במטרה להקדים את תשלומי החוב לנושים המובטחים שלו, והרשם לא אישר תשלום פנסיה לחברי הקיבוץ שהוגדרו כנושים לא מובטחים.

ב-2013, ביוזמתו של מזכיר התנועה דאז איתן ברושי, התגבש ההסדר בשיתוף עם הבנקים, עם יו"ר גרנות דאז איציק בדר, עם הכלכלן יוסי רקח, לשעבר המנהל העסקי של בחן, ועם עו"ד בועז נאור, המפרק מטעם רשם האגודות השיתופיות, לתשלום פנסיה חלקית לחברי הקיבוץ בסך 1,500 שקלים. הפנסיה ממומנת כיום בחציה על ידי גרנות ובחציה על ידי קרן סלע של התנועה הקיבוצית. כ-15 משפחות של עוזבי בחן, שאינם נושים מובטחים, נותרו מחוץ להסדר כל עוד הקיבוץ נמצא בהליך של פירוק.

עו"ד ניר ברזל מציין כי אולגה ואליקים ברעם היו חברי בחן במשך 34 שנים, אך עזבו את הקיבוץ בתחילת שנות התשעים כשהיו בשנות החמישים לחייהם. אולגה לא עבדה לאחר העזיבה, ואליקים עבד במפעל וצבר סכום קטן לפנסיה. הקצבה מהקיבוץ היתה עיקר פרנסתם.

"הפסדנו בעתירה לא בצדק", אומר עו"ד ברזל. "כולם מביעים צער, אבל לא מוכנים לעזור. אולגה ואליקים זכאים לפי כללי העזיבה של התק"ם, ולפי תוספת לתקנות האגודות השיתופיות, לפנסיה מהקיבוץ בהגיעם לגיל פרישה. הם קיבלו מהקיבוץ פנסיה החל משנת 2000, אבל ב-2012 הפסיק הקיבוץ לשלם פנסיה לחברים ולעוזבים.

"ב-2013 נכנס הקיבוץ להסדר עם גרנות, ובמסגרתו הובטח שהקיבוץ ישלם פנסיה לחברים ולא לעוזבים. פנינו למפרק ולרשם בבקשה שיאשר את הפנסיה, אבל הוא דחה אותנו. על זה עתרנו לבג"ץ. מבחינה משפטית הדרך שלנו חסומה בעקבות פסיקת בג"ץ. הייתי מצפה מגרנות ומהמפרק לשלם בכל זאת לעוזבים את מה שמגיע להם, ולתקן את העוול שנוצר באפליה בין החברים לעוזבים".

עו"ד בועז נאור, המפרק המפעיל, טוען בתגובה כי החוק אינו מאפשר לו לאשר את תשלום הפנסיה לעוזבים. "אמרתי לשופטי בג"ץ שיתנו החלטה לשלם להם ואני אקיים אותה", הוא אומר, "אבל ברגע שאין החלטה של בג"ץ - אסור לי לסטות מהוראות הדין, שאינן מאפשרות תשלום לנושים לא מובטחים במהלך הפירוק.

"זה באמת מקרה קשה ועצוב, אבל אני לא יכול לשלם על פי מידת הסבל. כל העוזבים קיבלו דמי עזיבה, אבל הפנסיה ששימשה מקור עיקרי למחייתם הופסקה. אני מקווה שנצליח השנה להגיע להסדרים עם הנושים הלא מובטחים, ואז יסתיים הפירוק והקיבוץ ישוב לשלם לעוזבים".

עמית בן-יצחק, יו"ר גרנות, אומר בתגובה: "גרנות מעביר ביוזמתו בכל חודש, יחד עם קרן סלע של התנועה הקיבוצית, סכום שנועד להשלמת הפנסיה לחברי ב