צילום: אפי שריר פרקליטים המייצגים חבר קיבוץ המתמודד מול קיבוצו בערכאה משפטית, משמיעים לעתים טיעון שובה לב: הקיבוץ אינו אוכף על חבריו לקיים חלק מסעיפי התקנון, ומנגד הוא טוען כי חבר מסוים מפר סעיף אחר בתקנון. החבר קוצף וטוען שתביעת הקיבוץ כנגדו היא חסרת תום לב, מפרט את כל אותן הוראות שאינן מתקיימות הלכה למעשה, ומתרעם על כך שמשום מה הקיבוץ כן מבקש לאכוף דווקא הוראה מסויימת בתקנון, בעוד שהוא מתנהל כאילו הוראות אחרות אינן מחייבות.

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
האם מחלוקת על שיפוץ הבית תיפתר בבית המשפט או בבוררות
שריד: מערערים לעליון על פסיקת ההרחבה
האם הקיבוץ יישא בעלויות התביעה נגד המנהל

באחד המקרים (יראון), מקרה שבו עלה בידי החבר לדחות את התביעה שהגיש הקיבוץ כנגדו, טען הקיבוץ בין השאר כי החבר העלים הכנסות ולא העבירן לקופה המשותפת. החבר טען שלא העלים הכנסות, וטענתו נמצאה נכונה. הוא אמר - באמצעות עו"ד הראל טיקטין - כי חברי הקיבוץ אינם מעבירים לקופה המשותפת הכנסות מדירות שבבעלותם או מירושות, וכן שהקיבוץ אינו אוכף את הוראות התקנון המחייבות זאת.



השופטת רבקה איזנברג מבית משפט השלום בצפת מוצאת שלא כל סעיפי התקנון נאכפים ביראון. וכך, הקיבוץ אינו דורש - על אף הקבוע בתקנונו - שהחבר יעביר אליו נכסים שקיבל, בהיותו חבר, מהוריו או בירושה, אך לעניין הכנסות מעבודה ממשיך הקיבוץ לנהוג בהתאם לתקנון, כשחברי הקיבוץ מחויבים להעביר את כל הכנסותיהם מעבודה.

אין בכך, מדגישה השופטת, שהקיבוץ לא פועל לאכיפת סעיפים מסויימים מתוך התקנון כדי לבטל סעיפים אחרים שכן מתקיימים ומחייבים את החברים, ובוודאי, היא מוסיפה, לגופה של הטענה שאין דין הכנסות מירושות ונכסים כדין הכנסות ממשכורת.

בהקשר זה מציינת השופטת פסק דין שנתן לפני שנים השופט אשר קולה בעניין בית זרע. גם כאן טען החבר שעל פי התקנון הקיבוץ מפר את התחייבויותיו כלפיו. השופט התייחס שם לאופי החיובים המוטלים על הצדדים מכוח תקנון הקיבוץ, ואמר שחיוביו של החבר הם עצמאיים, "ואינם שלובים או מותנים בקיום חובותיו של הקיבוץ.
לכל היותר ניתן לראות את קיום החובות על ידי הקיבוץ כמותנה בקיום החובות מצד החבר תחילה".

השופט ציין שם כי החבר לא היה רשאי לחדול מלמלא את חיוביו על פי התקנון על דעת עצמו, אף אם סבור היה כי הקיבוץ מפר את חיוביו כלפיו. אם חש מקופח או נפגע מהתנהגותו של הקיבוץ - היה עליו לפעול בדרכים המקובלות, לפי תקנון הקיבוץ והחוק, ולא לעשות דין לעצמו.