צילום: אביב לשם מהי משמעות החובה התקנונית של החבר "להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כושר השתכרותו"? האם קיטון בשכר החבר, עובד החוץ, הוא עילה לתביעה של הקיבוץ כלפיו בטענה שהוא "מפר התחייבותו למיצוי כושר השתכרותו"?

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
שריד: מערערים לעליון על פסיקת ההרחבה
האם מחלוקת על שיפוץ הבית תיפתר בבית המשפט או בבוררות
האם הקיבוץ יישא בעלויות התביעה נגד המנהל

לדעת השופטת רבקה איזנברג מבית משפט השלום בצפת, רק אם יסרב החבר לעבוד בעבודה אחרת שיציע לו הקיבוץ, במשכורת גבוהה יותר, ניתן יהיה לקבוע כי הפר את התחייבותו זו. כך היא פוסקת, ודוחה תביעה בסך 390 אלף שקלים שהגיש קיבוץ יראון כנגד אחד מחבריו, בטענה כי זה העלים מהקיבוץ הכנסות מעבודתו ולא העבירן לקיבוץ (השיתופי), וגם הפר חובותיו כלפי הקיבוץ למיצוי כושר השתכרותו.



יראון צירף כנתבעת נוספת את אשתו של החבר, חברת הקיבוץ, באשר לטענתו בני זוג הנהנים "מפירות השותפות" חייבים לשאת ביחד בעול החובות מול הקיבוץ. השניים, באמצעות עו"ד הראל טיקטין, דחו את הטענות המיוחסות להם, ולאחר כשלוש שנים של דיונים, הם זכו. התביעה כנגדם נדחתה, כאמור, לצד ביקורת של ממש שמותחת השופטת על התנהלות הקיבוץ כלפיהם.

פרטים מחוקר פרטי
לטענת הקיבוץ, בעת שהיו בני הזוג (הנתבעים) בחופשה מיוחדת מחוץ לקיבוץ, שימש הנתבע, חבר הקיבוץ, בתפקיד מנכ"ל בחברה העוסקת בהובלות פרטיות, בשכר גבוה שנע בין 26-33 אלף שקלים. אולם מעת שחזר הנתבע לקיבוץ, קטנה משכורתו לסך 10,000 שקלים, בעוד שההפרשות הסוציאליות משכרו חושבו לפי שכר של 18 אלף שקלים. הדבר עורר חשד אצל הקיבוץ, והוא שכר את שירותיו של חוקר פרטי שניסה לדובב את הנתבע כדי לקבל ממנו פרטים על העסקתו ועל שכרו.

הקיבוץ סבר כי הנתבע והבעלים של חברת ההובלות שבה עבד הנתבע "עשו יד אחת להעלמת הכנסות הנתבע", והוא צירף כנתבעים לתביעה את החברה ואף את בעליה.
באמצעות עו"ד דיבון פרקש טוען הקיבוץ כי גם אם יימצא שהנתבע לא העלים הכנסות, הרי משבחר להפחית את שכרו באופן בלתי סביר (מאחר שתקציב משפחתו לא נגזר מגובה ההכנסה העוברת לקיבוץ) - הפר את חובתו להעמיד את מלוא כושר השתכרותו לרשות הקיבוץ.

באמצעות עו"ד הראל טיקטין מסביר הנתבע שהחברה שבה הועסק נקלעה לקשיים כלכליים, ובעקבותיהם היא הפחיתה בהסכמה עמו את שכרו, שאלמלא כן לא היה ממשיך בעבודתו בחברה. כדי להקטין את נזקיו, סוכם שההפרשות הסוציאליות יחושבו על בסיס שכר גבוה יותר. הנתבע העיד שהשכר המשתקף מתלושי השכר הוא השכר האמתי שקיבל.

"אוטו להוציא ת'עיניים"
הקיבוץ הגיש, מתארת השופטת, תביעה חוזית, ובה מיוחסת לנתבע הפרת חוזה (תקנון הקיבוץ). כלפי החברה ובעליה נטען שאלה ביצעו - עם הנתבע - עוולות בנזיקין של תרמית והפרת חוזה, וכן "התעשרות שלא כדין" על חשבון הקיבוץ, באשר החברה נהנית ממנכ"ל שעלות שכרו הראלית גבוהה (30-50 אלף שקלים), בעלות של 10,000 שקלים בלבד.

"עקרון השיתופיות", אומרת השופטת, הוא אחד מיסודות הקיבוץ, ובמסגרתו, חובת החברים להעמיד לרשות הקיבוץ את כוח עבודתם, בצד חובתו של הקיבוץ לספק צרכיהם. "קיימת דילמה", מוצאת השופטת, "כיצד לעורר מוטיבציה אצל חברי קיבוץ להגדיל את הכנסותיהם, כאשר ממילא קיימת להם רשת ביטחון מטעם הקיבוץ שאינה תלויה בהיקף עבודתם או הכנסתם.

"בעיה זו ניצבת בבסיס האידאולוגיה הקיבוצית, וככל שמדובר בקיבוצים העומדים על שימור העקרונות הקיבוציים הללו", מציעה השופטת, "עליהם לקיים דיון אמתי, הסברתי ותודעתי לחיזוק עקרונות אלו, וייתכן שגם לקבוע נהלים חדשים, או למצות את הוראות התקנון הקיים". אך היא מסייגת: "המקום להתמודד עם הקשיים הנוצרים ממהותה של אידיאולוגיה זו אינו במסגרת תביעה כספית זו".

הקיבוץ לא הוכיח שהנתבע השתכר בפועל יותר מהמשכורת שפורטה בתלושי השכר שהעביר לקיבוץ או שקיבל כספים שלא העבירם לקיבוץ, פוסקת השופטת ודוחה את הטענה שהחברה המעסיקה, שיוצגה על ידי עו"ד עודד רומנו, "שילמה לנתבע כספים בשחור".

אכן, מבחינת החברה "קיים יתרון להעסקת עובדים קיבוצניקים אשר אינם עומדים על תשלום שכר גבוה", אומרת השופטת, כשהיא מתייחסת לתמליל שיחה שקיים החוקר עם בעליה של החברה, שאמר (ביחס לנתבע) שהוא "מחזיק מנכ"ל שהוא קיבוצניק במשרה מלאה. מנכ"ל שעבד בסין, שהמשכורת האחרונה שלו היתה 80 אלף שקל בחודש, עובד אצלי ב-15 אלף. למה? כי אנחנו חברים, והוא – הקיבוצניק - אומר: עזוב, אני רוצה לעבוד אצלך. לא רוצה לעבוד בקיבוץ. קניתי לו אוטו ב-400 אלף שקל כדי שהוא יוציא ת'עיניים לחבר'ה בקיבוץ, אבל חוץ מזה - כלום".

גם אם "הרצון הכלכלי" של החברה, מסבירה השופטת, היה להעסיק את הנתבע בשכר נמוך וזה הסכים לכך - עדיין אין בכך כדי להקים עילת תביעה כ