צילום: וולודיה לייקין אימתי תתברר בבית משפט מחלוקת בדבר שיפוץ בית שנמסר לחבר או ליקויי בנייה שנמצאו בו, ואימתי יתקיים הדיון בכך בהליכי בוררות? נתחיל בקיבוץ מנרה. שניים שהתקבלו לחברות בקיבוץ וחתמו על "הסכם חברות" ועל "נספח דיור", טוענים - בבית המשפט המחוזי בנצרת, באמצעות עו"ד מאיר זנטי - כי מנרה התחייב להעמיד לרשותם יחידת קרקע בשטחו, עליה בנוי בית שאותו ישפץ עבורם.

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
האם הקיבוץ יישא בעלויות התביעה נגד המנהל
האם בית ספר לרכיבה הוא שימוש חקלאי מותר
גבעת השלושה: היו"ר הבטיח, הקיבוץ ישלם?

בתמורה הם התחייבו לשלם לקיבוץ 424 אלף ש"ח. הם העבירו לו 174 אלף ש"ח בלבד, שכן, לטענתם, לא עמד הקיבוץ בהתחייבויותיו לשפץ עבורם את הבית, בו התגלו ליקויים הנאמדים במאות אלפי ש"ח, ולכן את היתרה, בסך 250 אלף ש"ח, לא העבירו לקיבוץ אלא הפקידו בחשבון נאמנות אצל פרקליטם. לדבריהם, הם מעדיפים לבצע את השיפוצים בעצמם, ותובעים לערוך התחשבנות בקשר לכך עם מנרה, לחייב אותו להשיב להם סכומים עודפים ששילמו, לשיטתם, להורות לו למסור להם את החזקה בנכס, ולשלם להם פיצוי בסך 150 אלף ש"ח, בגין הפרת ההסכם.



באמצעות "קופרשמיט את גולדשטיין, עורכי דין", טוען מנרה כי בהסכם בין הצדדים קיים מנגנון יישוב סכסוכים, שתחילתו בהליך גישור והמשכו בהליך בוררות, ומשכך הוא מבקש מבית המשפט לעכב את ההליכים בתביעה ולהעבירה למסלול של יישוב סכסוכים, כאמור.

השופט ערפאת טאהא מסביר שהסכסוך בין הצדדים הוא מסחרי-כספי גרידא, הנוגע לליקויים בבית, לסכומים שהתובעים נותרו חייבים לקיבוץ, ולהפרת ההסכם על ידי מי מהצדדים. משכך, אין מניעה לדון במחלוקת בהליך של בוררות. השופט דוחה את טענת התובעים לפיה אין מקום להליך בוררות שכן לפסק שיינתן לא תהיה נפקות כלפי רשות מקרקעי ישראל, ואומר כי מדובר בסכסוך פנימי בין הקיבוץ לחבריו, שאינו נוגע לרשות מקרקעי ישראל.

סוף דבר: השופט מקבל את בקשת הקיבוץ לעיכוב ההליכים בבית המשפט. הצדדים יבררו את המחלוקת לפי מנגנון הבוררות שנקבע בהסכם ביניהם, והתובעים ישלמו לקיבוץ שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח.

הסכם בנייה פרטית
ומכאן, ללוחמי הגיטאות. חבר קיבוץ טוען - באמצעות עו"ד יוסף פריטל עזריה, בתביעה שהגיש נגד קיבוצו לבית משפט השלום בעכו - כי התקשר עם קיבוץ לוחמי הגטאות ועם אדם נוסף (נכנה אותם: הנתבעים) בהסכם לבניית בית דו-משפחתי בתחומי הקיבוץ. כתוצאה מליקויי בנייה שלדבריו התגלו בביתו, הוא מבקש לחייב את הנתבעים לפצותו בסך 288,927 ש"ח.

הנתבעים, באמצעות עו"ד יניב מור ("שלמה כהן ושות'"), טוענים כי עניינה של התובענה בסכסוך הנובע מהליך "שיוך דירות", לפיו הוקצו לחברי הקיבוץ, ובהם התובע, מגרשים, עליהם אושר להם לבנות בתי מגורים. התובע, סבורים הנתבעים, מנסה להטיל על הקיבוץ אחריות לנזקים שלטענתו נגרמו לו בבניית בית המגורים שהוקצה לו - בנימוק שהקיבוץ, או הנתבע הנוסף (עובד שכיר בקיבוץ האחראי על תחזוקת התשתיות המקומיות), הם קבלני בנייה, בעוד שהם אינם כאלה.

בית התובע נבנה בטרם הושלם הליך השיוך, בשלב שבו הקרקע ובית המגורים שנבנה עליה היו בבעלות מלאה של הקיבוץ. הבית נבנה מכספי התובע ומתקציב שהעמיד הקיבוץ בסך 250 אלף ש"ח. מטעם זה היו לקיבוץ אינטרס ומעמד ברורים במעורבות בהליך הבנייה ובהתוויית כללים לתקופת הבנייה, אך אין בכך כדי להפוך את הקיבוץ לקבלן בנייה.

במסגרת החלטות שהתקבלו בהליך השיוך, מתאר לוחמי הגטאות, חתמו החברים, ובהם התובע, על "הסכם בנייה פרטית" עם הקיבוץ, אך אין זה חוזה קבלנות או הסכם למתן שירותי בנייה. התובע, מוסיף הקיבוץ, התקשר ישירות עם קבלני משנה. אומנם ענף התחזוקה ביצע עבודות בבית התובע, כגון צביעה, הסדרת ניקוז, ועבודות קטנות שבגינן חויב תקציבו האישי של התובע בקיבוץ, אך אין מדובר בעבודות לבניית בית מגורים.

לוחמי הגטאות מוסיף כי לפי התקנון והחלטות האסיפה קיים מנגנון ליישוב סכסוכים לפיו מחלוקת בין חבר לקיבוץ בדבר הליך שיוך הדירות תמוצה בשלב ראשון בפני מגשר מוסכם, ואם זה לא יצלח, יפנו הצדדים לבוררות מוסכמת. לפיכך מבקש הקיבוץ לעכב את ההליכים בבית המשפט ולהפנות את הצדדים להליך בוררות.

התובע מתנגד, ומסביר כי תביעתו עוסקת בבנייה רשלנית של ביתו שבוצעה בידי הנתבעים. לתביעתו, הוא אומר, אין קשר לשיוך דירות, ולכן אין תחולה לסעיף הבוררות שבתקנון הקיבוץ.

השופט ג'מיל נאסר אומר כי אם טוען הקיבוץ שבניית בית מגורים לחברים על מקרקעי קיבוץ ששויכו לחבר לפי הסדר השיוך,
אינה מבוצעת בידי הקיבוץ "בכובע של קבלן בנייה", התוצאה היא שמחלוקת בדבר ליקויי בנייה במהלך הבנייה אינה יכולה להוות חלק מ"הליך שיוך הדירות" , ומשכך צודק התובע בהתנגדותו לקיים הליך בו