צילום: Shutterstock אירוע של לשון הרע אצלנו בקיבוץ הסתיים בחובת פיצוי של ממלא תפקיד לחבר. במצב כזה, וגם במצב של רשלנות ממלא התפקיד, קופת הקהילה היא שמשלמת. אני מבקש לשאול: האם הדבר צודק?

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
האם בית ספר לרכיבה הוא שימוש חקלאי מותר
גבעת השלושה: היו"ר הבטיח, הקיבוץ ישלם?
אילון: מדוע מבקש הקיבוץ לסגור את הלול הסמוך לשטחו

תשובה: שאלה זו נוגעת לאחריותו של "נושא משרה", והיא חלק מתחום רחב הקרוי "אחריות דירקטורים ונושאי משרה". השואל מתייחס למקרה שבו קופת הקהילה נושאת בהוצאות המשפטיות או בסכום הפיצוי. במילים אחרות: האם בעל תפקיד - שנמצא חייב בדין בתביעת לשון הרע כנגד חבר - זכאי לכך שקופת האגודה (קופת הקהילה) תישא בהוצאות ניהול ההליך ובתוצאותיו (בפיצוי), כאשר הפעולה שהביאה לחיובו בדין של נושא משרה נעשתה בהקשר עם תפקידו באגודה?



מאליו ברור שלו היה מדובר במעשה או במחדל של נושא משרה שאין להם קשר לתפקידו באגודה - אין יסוד לדרוש שהאגודה תישא בעלויות.

עו"ד דוד וינשטיין (ליפא מאיר ושות') אומר שאגודה שיתופית, בדומה לחברה בע"מ, היא תאגיד בעל ישות משפטית אוטונומית. אישיות משפטית נפרדת זו יוצרת מצב משפטי שבו לאגודה יש חובות וזכויות משלה, אינטרסים משל עצמה, ואפילו "רצונות" משל עצמה.

הוצאתם אל הפועל של האינטרסים ושל הרצונות הללו יכולה להיעשות רק על ידי מערכת של פעולות שעשייתן מותנית ביכולות ובתכונות אנושיות: חשיבה, הפעלת שיקול דעת, התחשבות, קבלת החלטה ועוד כהנה וכהנה. ברור שלישות הווירטואלית של התאגיד אין התכונות האנושיות הללו, ולכן העושים את הפעולות הללו בעבור התאגיד הם ממלאי התפקיד בו, איש-איש על פי תפקידו ועל פי סמכויותיו.

הפעלת תכונות אנושיות אלו בשם התאגיד ועבורו, גוררת בעקבותיה לעתים הפעלה של כשלים אנושיים מסוימים אצל ממלאי התפקיד, החל בחשיבה שגויה, המשך ברשלנות וכלה בהתבטאות העולה כדי עבירה על חוק איסור לשון הרע. לא פעם קורה שכשל אנושי זה של בעל התפקיד גורר בעקבותיו נזק.

לעתים הנזק הוא של התאגיד בלבד (הסובל מהפסד או מנזק בעקבות החלטות לא נכונות), ולעתים הניזוק הוא אחר, שאינו מוכן להבליג על נזקיו ותובע את התאגיד או את נושא המשרה בגין נזקיו.

עו"ד דוד וינשטיין מסביר כי הדין פותח פתח רחב למתן גיבוי לבעל תפקיד בחברה שנכשל במסגרת מילוי תפקידו. הדין מכיר בכך שהטעות היא תכונה אנושית הנלווית לעשייה, ולכן כל עוד היתה העשייה לטובת מה שנראה לנושא המשרה כקידום האינטרסים של התאגיד, הרי שכשם שבמקרה של הצלחה היה התאגיד זה שנהנה מפֵּרות העשייה של נושא המשרה, כך גם במקרה של אי-הצלחה או של טעות - התאגיד הוא זה האמור לשאת בנזקי טעויות אלה.

הגיבוי שהדין מעניק לנושא המשרה יכול לבוא לידי ביטוי בשני אופנים: הראשון, שהאגודה תימנע מלתבוע אותו במקרה שבו נושא המשרה הפר את חובת הזהירות שהוא חב כלפי החברה (חובתו לנהל את האגודה בזהירות ובמיומנות, לא להתרשל וכדומה). והשני, שהאגודה תתחייב לשפות את נושא המשרה על כל הוצאה שתהיה לו במקרה שבו ייתבע בידי אחר.

הדין מתיר לתאגיד גם לרכוש פוליסה להבטחת אחריותו של נושא המשרה, אלא שלהיתר זה ישנם שני תנאים: הראשון - כשמדובר בנושא משרה בחברה צריך שהדבר ייקבע בתקנון החברה, והשני - אסור שהפטור מאחריות יהיה בהתייחס לנזק שנעשה תוך כדי הפרת חובת האמונים כלפי החברה.

בתמצית: חובת הזהירות היא החובה להתנהל באחריות ובזהירות. חובת האמונים היא החובה לפעול לטובת החברה בלבד. ולכן, אם הנזק נעשה תוך כדי הפרת חובת האמונים של נושא המשרה כלפי התאגיד, על נושא המשרה להתמודד בעצמו עם תוצאות מעשיו.

זכויות אלו, מציין עו"ד וינשטיין, עומדות גם לנושא משרה באגודה שיתופית, וזאת מכוח ההלכה המשפטית הקובעת כי הדינים שנקבעו בנוגע לאופן ניהול מסגרת תאגידית, שהיא אישיות משפטית נפרדת, חלים עקרונית גם על אגודה שיתופית. לכן, אם הכשל שבו כשל נושא המשרה אירע אגב עשייה לטובת התאגיד, והוא נבע מטעות בשיקול הדעת או מרשלנות, הרי בכפוף לכך שתקנון התאגיד התיר זאת עומדת לו הזכות לכך שהתאגיד ישפה אותו.

שיפוי זה יכול לבוא מקופת הקהילה, כפי שאירע במקרה שעליו שאל השואל,
או באמצעות חברת הביטוח שממנה נרכשה הפוליסה להבטחת אחריות נושאי המשרה.

ועם זאת, אם יימצא שנושא משרה נהג באדישות ביחס לתוצאות מהלכיו בשל הידיעה שנזקים שייגרמו על ידו יכוסו מקופת האגודה, מוסיף עו"ד וינשטיין, יהיה מקום לטעון שאדישות זו היא בגדר הפרת חובת האמונים, שמהותה היא החובה לפעול בתום לב ולטובת התאגיד. במקרה כזה, לוּ יוכח כי התרחש, לא תעמוד עוד לנושא המשרה הגנתו של התאגיד וזכות השיפוי הנלווית אליה.