צילום: גיל לרנר האם כבול הקיבוץ בהתחייבות שנתן נושא משרה בקיבוץ, הגם שלא היה מוסמך לכך או שטעה בנתינתה? בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה משיב בשלילה, ומסביר: "כספי הקיבוץ הם כספי ציבור. הם אינם כספיו האישיים של יו"ר הקיבוץ והוא אינו יכול לעשות בהם כבשלו. שימוש בכספי הציבור, בידי מי שממלא תפקיד ציבורי, אינו יכול להיעשות כלאחר יד. גם אם טעה ואף אם הטעה יו"ר הקיבוץ דאז את התובע, לא ניתן לחייב את הקופה הציבורית לשאת בטעותו".

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
אילון: מדוע מבקש הקיבוץ לסגור את הלול הסמוך לשטחו
מדוע מתנגד קיבוץ תל יוסף ל"חשיפת מסמכים"
גלאון: תובעים להכיר בהוריהם כחברי קיבוץ לאחר פטירתם

מעשה בחבר קיבוץ גבעת השלושה שבנה ממ"ד כתוספת לדירתו. לטענתו, באותה תקופה הוסבר לחברי הקיבוץ שלפי החלטת הקיבוץ ישתתף הקיבוץ בסכום שלא יעלה על 50 אלף שקלים בבניית ממ"ד. התובע טוען שקיבל הבטחה מפורשת מיו"ר הקיבוץ באותה עת להשתתפות כספית בבניית הממ"ד, והבטחה זו הופרה.



הרשם הבכיר אורן כרמלי, שדן בתביעה, מוצא כי מהקלטה של שיחת הסבר שקיים יו"ר הקיבוץ דאז עם חברים בקיבוץ, עולה שאכן הבטיח היו"ר לחבר התובע כי הקיבוץ ישיב לו כ-50 אלף שקלים. דא עקא, שבהתאם להחלטת הקיבוץ הזכאות לקבל את השתתפות הקיבוץ היא רק בשני תנאים מצטברים: שהחבר יבנה תוספת ממ"ד לדירתו וכן שיסדיר את היתר הבנייה לדירה כולה ולא רק לממ"ד. במקרה כזה משתתף הקיבוץ בעלות הוצאות ההיתרים בסכום של עד 40 אלף שקלים. משאין בידי החבר היתר בנייה לכל הדירה - מסרב הקיבוץ להעביר לחבר את דמי ההשתתפות, ומכאן תביעתו.

במישור 'דיני החוזים' - החבר טוען כי הופרה ההתחייבות שניתנה לו, ובמישור 'דיני הנזיקין' - הוא טוען לנזק שנגרם לו כתוצאה מהטעייתו.

הרשם הבכיר מקבל את גרסת החבר שלא היה לו די ידע בבניית ממ"ד או בהוצאת היתר לממ"ד כדי לקבל את ההשתתפות הכספית. החלטה זו, הבהיר הקיבוץ, אינה מוגבלת בזמן, אך החבר החליט שלא לפעול להוצאת היתר בנייה לכל הדירה. משכך, אומר בית המשפט, אין זכאי החבר לדמי ההשתתפות הכספית, מאחר שאינו עומד בתנאי החלטת הקיבוץ, גם אם ניתנה לו הבטחה מפורשת לכך מצד נושא משרה בקיבוץ (יו"ר הקיבוץ דאז), ולטענת החבר היא הופרה.

החלטת הקיבוץ, מסביר בית המשפט, מזכה את החבר בדמי ההשתתפות רק אם הוא עומד בתנאי ההחלטה, שתכליתה לסייע לחברים בהוצאת היתרי הבנייה לדירות המשויכות להם. ככל שיועברו לתובע כספים, מקום שבו אין הוא עומד בתנאי ההחלטה, יהיה בכך כדי לפגוע בעקרון השוויון בנוגע לחברי קיבוץ אחרים.

הרשם הבכיר דוחה גם את התביעה הנזיקית של החבר. משנמצא שהחבר בנה את הממ"ד בשל מצב רפואי של מי מבני הבית, ולא על בסיס הבטחת נושא המשרה בקיבוץ, מתבקשת המסקנה שלא נגרם לו נזק כספי שהוא תוצאה של התנהלות הקיבוץ או מי מטעמו. רק כשיוציא התובע היתר בנייה לכל הדירה - יהיה זכאי לדמי ההשתתפות הכספית.

סוף דבר, בית המשפט קובע כי אין מקום לחייב את הקיבוץ להעביר לחבר את דמי ההשתתפות הנתבעים על בסיס הבטחה - שאינה תואמת להחלטת הקיבוץ - של יו"ר הקיבוץ הקודם, בייחוד במקום שבו לא הסתמך התובע על אותה הבטחה, אלא ממילא ביצע את הבנייה בפועל ללא קשר להבטחה זו.

האם במצב דברים אחר - מצב שבו כן הסתמך החבר על הבטחה של נושא משרה, אף שהיא חורגת מהחלטות הקיבוץ –
האם אז יוכל החבר לתבוע את הקיבוץ או את נושא המשרה באופן אישי? זו שאלה מעניינת, שפתרונה המורכב ייגזר מכמה וכמה גורמים: מהנסיבות שבהן היא תעלה; מהיקף הידיעה של החבר בנוגע להחלטות הקיבוץ; מכללי הניהול הפנימי של הקיבוץ (אותן פעולות שהמסתמך עליהן יכול להניח כי ניתנו באישור ובהרשאה) ; מדוקטרינה משפטית המכונה 'סמכות נחזית' ולפיה מנוּע התאגיד מלטעון כנגד התחייבות חוזית של נושא משרה כלפי אדם אחר, כל עוד זה האחרון הניח שמדובר בנושא משרה הפועל בתחום ההרשאה שלו.