צילום: דני וסרלאוף, ארכיון יד-יערי כחבר קיבוץ החרד לאופן ניהול האסיפות בקיבוצו, אני מבקש לשאול: האם קיים נוהל כתוב של רשם האגודות השיתופיות לגבי "ניהול אסיפת קיבוץ", או שכל קיבוץ מחליט על הנוהל בעצמו?

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
שריד: פסק דין תקדימי לתושבי ההרחבה
רגבה: מהן זכויות בת הזוג לשעבר של החבר
שער הגולן: מחלוקת על שנות הוותק

תשובה: האסיפה הכללית היא רשות מרשויות האגודה השיתופית, שהחלטותיה מחייבות את כל חברי האגודה, ומכאן החשיבות שבהקפדה על קיום הנהלים לפיהם היא נערכת.

עו"ד גיל דגן ("שלמה כהן ושות'") מציין שאין נוהל כתוב שהוציא רשם האגודות לגבי הדרך בה יש לנהל אסיפה, שכן למעשה קיים דין מפורט החל בעניין, בארבעה מדרגים: בפקודת האגודות השיתופיות (שמעמדה כמו חוק של הכנסת); בתקנות שמוציא השר הממונה על האגודות (כיום, שר הכלכלה); בתקנון האגודה; ובהחלטות האסיפה עצמה.
בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות, מתאר עו"ד דגן, הסמכות לכינוס אסיפה היא על ועד ההנהלה של האגודה. לצד זאת, בתנאים מסוימים, יש סמכות גם לרשם לחייב את האגודה לכנס אסיפה. ב"תקנון המצוי", מוקנית גם לחברי האגודה סמכות לדרוש כינוס אסיפה, בדרך כלל אם מתקבלת דרישה חתומה בידי 10% מבין החברים.



בתקנון הקיבוץ, מזכיר עו"ד דגן, נקבעים הפרטים בדבר אופן כינוס האסיפה: המועד לפרסום סדר היום (בדרך כלל בין 24 ל-72 שעות קודם לדיון); דרך בחירת יו"ר האסיפה; הקוורום (מניין חוקי) - אם נדרש לכינוס אסיפה; מתי יתאפשר דיון חוזר, ועוד.

קיימות תקנות מיוחדות הקרויות "רשויות האגודה", והן קובעות את סדר היום של האסיפה הכללית השנתית, וכן את אופן הכינוס של אספות "רגילות". "אסיפה שנתית", מסביר עו"ד דגן, "היא אסיפה שהאגודה מחויבת לכנס תוך תשעה חודשים מתום שנת הכספים. באסיפה השנתית אמורים חברי האגודה בין היתר לקבל דיווח על עסקי האגודה, על ממצאי ועדת ביקורת וכן לאשר את המאזן השנתי. פרוטוקול זה מחויב בהמצאה לרשם".

אסיפה "רגילה" - היא אסיפה שמתכנסת על פי רוב לפי יוזמת הוועד ("המזכירות"), בנושאים שמחויבים בדיון באסיפה לפי הוראות הדין, לפי תקנון האגודה או לפי החלטותיה, וכן מוסמכת האסיפה לדון ולהכריע בערעורים שמגישים חברי האגודה על החלטות הוועד. על הוועד לפרסם את מקום כינוס האסיפה ואת סדר היום שלה זמן מסוים מראש (שנקבע בתקנון האגודה); קיימת החובה לבדוק בתחילת האסיפה אם יש מניין חוקי (אם התקנון מחייב זאת); קיימת חובה לאשר את סדר היום בתחילת האסיפה. האסיפה רשאית להוריד נושא מסדר היום, אך לא להוסיף נושא.

בתחילת הדיון באסיפה יש לבחור שניים: יו"ר ומזכיר לאסיפה. באשר לראשון, סמכויותיו מתוארות בתקנות "רשויות האגודה", ועיקרן: לנהל את הדיון, להשגיח על הסדר, להחליט על דרכי ההצבעה, להחליט בשאלות דיוניות, למנות את קולות המצביעים, לוודא רישום פרוטוקול במהלך הדיון באסיפה והחלטותיה, ולאשר אותו בחתימת ידו.

ישנם נוסחים שונים בתקנוני הקיבוצים לגבי זהות יו"ר האסיפה. בקיבוצים שבתקנונם נקבע כי יו"ר ועד ההנהלה הוא גם יו"ר האסיפה, המשמעות היא כי יו"ר האסיפה אמור להיות חבר הקיבוץ. לעומתם, קיימים תקנונים בהם נרשם: "מזכיר הקיבוץ יכהן כיו"ר האסיפה, אלא אם החליטה האסיפה לבחור יו"ר אחר, בין לאסיפה מסוימת ובין בכלל".

במקרה שכזה, סבור עו"ד דגן שאין מניעה לבחור במי שאינו חבר הקיבוץ ליו"ר האסיפה, ככל שזה לא עומד בסתירה לתקנון האגודה. כמובן שלא תהיה לו זכות הצבעה. עו"ד דגן מזכיר את קיומה של הוראה בפקודת האגודות השיתופיות, לפיה במקרה של "דעות שקולות" באסיפה - יש ליו"ר קול מכריע.
אומנם משתמע מכך שיו"ר האסיפה חייב להיות גם הוא חבר האגודה, אך הדעה הרווחת היא שהסעיף הזה הוא "אות מתה" - לפחות בהקשר של קיבוצים. האמור, מסייג עו"ד דגן, מתייחס לאגודות מסוג קיבוץ. באגודה המורכבת מתאגידים, יכול להצביע בשם התאגיד גם נושא משרה שאינו חבר אגודה.

באשר למזכיר האסיפה - אין בהוראות הדין פירוט לגבי סמכויותיו, אומר עו"ד דגן, אך הכלל המקובל הוא שהמזכיר אמור לסייע ליו"ר האסיפה בעניינים הפרוצדורליים (למנות נוכחים וקולות מצביעים, לרשום פרוטוקול וכו').