צילום: אביב לשם לפי סדרי הדין, ראיות התובע - ובכלל זה עדיו - יישמעו תחילה, ורק לאחריהם יישמעו עדי הנתבע. כלל נוסף מחייב בעל דין להביא את כל ראיותיו כמקשה אחת.
בתי המשפט נוהגים, כעניין שבשגרה, להורות לצדדים להגיש את העדויות באמצעות תצהירים, והעדים מגיעים לבית המשפט כדי להיחקר על התצהירים הללו, בחקירה נגדית בידי הצד האחר.

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
הקיבוצניק גנב מביתה של חברת קיבוץ אחר
עין זיוון: החבר נגד הקיבוץ ולהיפך
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet

הליך שגרתי נוסף בבית המשפט, עוד קודם לשלב חקירת העדים, הוא שלב "גילוי המסמכים", בו חושף כל צד למשפט בפני הצד השני את כל החומר שיש ברשותו, שקשור למשפט ושבכוונתו להסתמך עליו במהלכו. גילוי המסמכים חשוב כדי למנוע הפתעות, וכדי שכל צד יוכל להתכונן כראוי למשפט. בדרך זו יודע כל צד מהו תוכן העדויות של הצד האחר ומהם המסמכים שבכוונתו להציג, לפני השלב של חקירת העדים בבית המשפט.

ומכאן, לסיפור עצמו. קיבוץ יראון הגיש לפני כשנתיים תביעה כספית כדי 400 אלף ש"ח נגד אחד מחבריו, בטענה כי זה העלים מהקיבוץ הכנסות מעבודתו ולא העבירן לקיבוץ (השיתופי). יראון צירף כנתבעת נוספת את אשתו של החבר, חברת הקיבוץ, באשר לטענתו בני זוג הנהנים "מפירות השותפות" חייבים לשאת ביחד בעול החובות מול הקיבוץ. הללו הכחישו את הטענות המיוחסות להם, וכעת מתבררת התביעה בבית משפט השלום בצפת.

שלב הגשת תצהירי העדות וגילוי המסמכים הסתיים, אך עתה פונים זוג חברי הקיבוץ הנתבעים, באמצעות עו"ד הראל טיקטין, בבקשה לזמן שבעה עדים נוספים (שלא נתנו תצהירי עדות), וכן להגיש מסמכים נוספים באמצעותם. מדובר בעדים חברי יראון, אשר, למעט אחת, הם גם חברי המזכירות. לטענתם, העדים נדרשים על מנת להוכיח את טענותיהם שהתביעה הוגשה ממניעים זרים, כדי לגרום להם לעזוב את הקיבוץ.

הנתבעים מסכימים שאם ייעתר הקיבוץ להגיש את ההקלטות של ישיבות המזכירות הכוללות את ההחלטה להגיש את התביעה נגדם - הם יוותרו על זימון העדים עצמם, אך הקיבוץ מתנגד להגשת תמלילי ההקלטות. הם מספרים כי בעת האחרונה התגלו להם מסמכים המצויים בקיבוץ (תקנונים, מכתבים, נהלים), המעידים על התנהלות הקיבוץ בקשר עם עובדי חוץ שאינם ממלאים את חובת העבודה וההשתכרות המינימלית, והסנקציות שננקטות נגדם. המסמכים המבוקשים, הם טוענים, יבהירו מדוע החליט הקיבוץ להגיש את התביעה דווקא נגדם, ומהם המנגנונים הקיימים ביראון במקרים אלה.



יראון, באמצעות עו"ד דיבון פרקש, מתנגד לבקשה ואומר שכל מטרת הנתבעים היא להאריך את ההליך וליצור סחבת. מדוע לא פירטו הנתבעים, תמה הקיבוץ, כיצד התגלו אותם מסמכים רק עתה? מדוע לא דרשו אותם במסגרת הליכי גילוי מסמכים? סדר הבאת הראיות ישתבש, מלין הקיבוץ, שכן כשתובע מעיד, הוא זכאי היה לדעת אילו מסמכים יש לצד שכנגד.

הנתבעים ממהרים להשיב כי עדים אלה הם חברי הנהלת הקיבוץ, שהיו מעורבים בהחלטה להגשת התביעה, ולכן הם לא יכלו לפנות אליהם כדי לקבל את תצהירי עדותם. לגבי המסמכים המבוקשים, הם מוסיפים שאלה מסמכים הנוגעים לדיון, שמצויים ברשות הקיבוץ, והוא בחר להסתירם.

השופטת רבקה איזנברג מסכימה שלכאורה אלה עדויות רלוונטיות להוכחת טענות הנתבעים, וכי כדי להגיש כראיות את הקלטות והתמלול יש לעשות זאת באמצעות העדים הנשמעים בהקלטות.

אכן, מסבירה השופטת, בעל דין צריך להגיש את כל ראיותיו ב"חבילה אחת", וכדי לסטות מכלל זה על בית המשפט להתחשב באופי הראיה שמבוקש לצרפה, ובשלב בו מוגשת הבקשה.

הנתבעים לא הבהירו כיצד לפתע אותרו המסמכים על-ידם ומדוע לא דרשו אותם בעבר מהקיבוץ, בשלב ההליכים המקדמיים.
לדעת השופטת, לא היה על הקיבוץ, מיוזמתו, לגלות את כל התקנונים, הנהלים, המידעונים והמכתבים שברשותו, בהם אוזכר נושא עובדי החוץ.

אך בנסיבות אלה, טרם שלב שמיעת עדויות ההגנה של הנתבעים, שמגישה ראיותיה לאחר התובע (הקיבוץ), אומרת השופטת, לא יהיה בהיענות לבקשת הנתבעים כדי לשבש את סדר שמיעת הראיות. הדבר עלול לגרום להתמשכות ההליך, אולם לנוכח חשיבות ההצגה של מלוא המידע הנדרש להכרעה בתביעה, יש להעדיף את האפשרות להתיר לנתבעים להציג את מלוא הראיות הרלוונטיות, תוך חיובם בהוצאות בגין האיחור בהגשת הבקשה, על פני השיקול של הארכת הדיון.

השופטת מוצאת שאין צורך בעדות של כל השבעה, סבורה כי ניתן להסתפק בשני חברי הנהלה, ומוסיפה כי אם יסכים הקיבוץ להגיש את התמלילים כראיות קבילות - לא יהיה צורך בזימון העדים. אם לא יסכים לכך, יזומנו העדים אשר נשמעים בהקלטות, והקיבוץ יבהיר מי מהעדים הוא הדובר בהן. בנוסף, מחייבת השופטת את הנתבעים בהוצאות משפט בסך 1,200 ש"ח.