קורא שאל: תהליך שיוך הדירות בקיבוץ שלנו הסתיים, אך לחברים שקיבלו נכס מבונה קיימת פריסת תשלומים מיטיבה מאוד (יסיימו לשלם על הנכס שקיבלו בעוד עשר שנים בערך). אני מבקש לדעת אם מבחינה חוקית שייך הנכס במלואו לחבר, אף-על-פי שלא שילם עדיין עבורו תשלום מלא?

עוד שאלות ותשובות משפטיות מקיבוצים:
איך "עושים סדר" באסיפת הקיבוץ?
כמה ולמי ישלם חבר הקיבוץ מסים?
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

האם לחבר מסוג זה זכות להשכיר את הנכס שקיבל, הגם שטרם שילם את מלוא ערכו לקיבוץ? והאם להנהלת הקיבוץ היכולת לגבות מיסוי כלשהו בגין השכרה שכזו (בדומה למדינה שממסה השכרת נכס)?

המדור משיב: למונח "שיוך דירות" ביטויים שונים בקיבוצים, הן מבחינת תהליכי השיוך, "סוגי השיוכים", רישום הבתים ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), החלטות בדבר איזון פערי דיור, ועוד. ניתן להניח שכוונת השואל היא לשיוך דירות קנייני, בו מופנים החברים לרמ"י כדי לחתום על "הסכמי חכירה אישיים" בינם לבין הרשות.

עורך הדין יונתן גולדשטיין ועורכת הדין ניצן טבנקין ("קופרשמיט את גולדשטיין, עורכי דין") מסבירים כי לפי דיני המקרקעין, "עוברת" הבעלות בנכס (המגרש והדירה שבנויה עליו) לחבר הקיבוץ ביום בו נחתם בין החבר לבין רמ"י "הסכם חכירה ישיר". פריסת תשלומים, או הקניית חובות כלפי הקיבוץ ביחס לנכס, איננה שוללת את בעלות החבר על הנכס.

יחד עם זאת, הם מוסיפים, בדומה לסיכון בו מצוי החבר הנוטל מהבנק "הלוואת משכנתה" (שאם לא יעמוד בפירעונה יוכל הבנק לממש את הנכס), כך גם בקיבוץ, לפי החלטותיו והסכמים שבינו לבין החברים. קיימת אפשרות שאם לא יעמוד החבר בהסדר התשלומים בעד הנכס, כפי שמציג השואל, או בהתחייבויות אחרות כלפי הקיבוץ - יוכל הקיבוץ ליטול את הבעלות בנכס בחזרה אליו.

עורכי הדין מציגים את הדוגמה הבאה: ישנם קיבוצים הקובעים בהסכמי השיוך כי במקרה של עזיבת הקיבוץ, חייב החבר העוזב למכור את הנכס ולהעביר את הבעלות בו לצד שלישי שיתקבל לחברות בקיבוץ. אם מפר העוזב התחייבות זו, לקיבוץ הזכות לכפות את מכירת הנכס לקיבוץ עצמו. הסכמים מסוג זה מגבילים את יכולת ההעברה של הנכס, והם ניתנים לאכיפה באמצעים משפטיים.

באשר להשכרת הנכס - מאחר שהבעלות בו היא של החבר, לא אמורה להיות מניעה להשכרתו.
על ההשכרה חלות המגבלות המצויות בתוכנית המתאר שחלה על הקיבוץ, ולא ניתן לסטות מהן. בדרך כלל, השכרה של נכס מגורים היא למגורים בלבד.

בכל קיבוץ, מציינים עורכי הדין גולדשטיין וטבנקין, נקבעים הסדרים שונים באשר להשכרת הנכסים המשויכים ולקשר שבין ההשכרה לבין קיומו של חוב מצד החבר כלפי הקיבוץ. ישנם קיבוצים שאינם מתירים להשכיר את הנכס בטרם שולם מלוא החוב בעד "השיוך", ולכן יש לבדוק, לפני ההשכרה, אם קיימות מגבלות או הוראות מיוחדות לעניין זה, לרבות לגבי שהות השוכר, בכללי השיוך של כל קיבוץ.

אין כל קשר, אומרים הפרקליטים, בין גביית מסים שעושה המדינה לפי חוק, לבין הרשות שיש לקיבוץ להטיל מסים ותשלומים על חבריו, לפי החלטותיו. ככלל, נקבעים התשלומים והמסים האלה בהחלטות האסיפה הכללית ובהתאם לתקנון הקיבוץ.

ישנם קיבוצים שכעיקרון אינם ממסים הכנסות פסיביות (שאינן מעבודה או מחלף עבודה). אם מתיר זאת תקנון הקיבוץ, יכול הקיבוץ לקבוע שהוא גובה תשלום או מס אגודה מסוים בקשר להשכרת נכסים והכנסות מהם.