צילום: דני וסרלאוף, ארכיון יד-יערי מהי המשמעות של ההליך הנקרא באסיפת החברים בקיבוץ: "הצעה לסדר" או "הצעה לסדר היום"? הניתן, מצד אחד, באמצעות הצעה לסדר, להוסיף נושא לסדר היום? ומצד שני - האם יכול חבר, לאחר דיון בנושא מסוים, להעלות הצעה לסדר, לפיה מבקשים "להוריד מסדר היום" את הנושא?

עוד על אסיפת הקיבוץ:
האסיפה בקיבוץ: ביד רשם האגודות
שיחת קיבוץ: נא להגיע עם אג'נדה ועוגיות
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

איך מצביעים על הצעה לסדר: האם האסיפה יכולה להצביע במקום ולקבל את ההצעה הזו, או שגם זה צריך לעבור לקלפי? ובכלל: איך נקבע סדר היום? איך יכול החבר להשפיע על סדר היום? האם האסיפה צריכה לאשר אותו?

אימתי המועד בו "מורידים נושא מסדר היום"? האם רק בתחילת האסיפה, או גם במהלכה? מהן הסמכויות של מי שנבחר לשמש כיו"ר לאסיפה? האם יכול היו"ר לקבוע שהצעה לסדר אינה נוגעת לדיון ואין להציגה? האם הוא יכול להפסיק את הדיון אם זה הופך ל"לא תרבותי"? היכול היו"ר לפסול חלופה מסוימת בטענה שהיא "לא חוקית" או "לא הגיונית"?

המדור משיב: לאגודה השיתופית, בדומה לכל תאגיד משפטי, ישנן רשויות שתפקידן לנהלה. הרשות העליונה באגודה היא האסיפה הכללית של חברי האגודה. לצדה מכהן ועד ההנהלה ("המזכירות"). הסמכויות של כל רשות שכזו, ומתכונת התנהלותה, קבועות בחקיקה ובתקנון האגודה. לא ניתן להפריז בחשיבות הניהול הנכון של האסיפה הכללית, שאמורה לקבל החלטות המחייבות את כל חברי האגודה.

קיימת חשיבות רבה, מציין המדור, להודעה המתארת את סדר היום של האסיפה, שכן זו מיידעת את החברים לגבי הנושאים שיידונו במסגרת האסיפה, באופן שמאפשר להם - כפי שהסביר באחד מפסקי הדין השופט שמגר מבית המשפט העליון - "להחליט מראש אם הם מעוניינים להשתתף באסיפה, אם לאו.

"כל חבר זכאי להשתתף באסיפה, אולם שמורה לו הזכות לבחור שלא להופיע לאסיפה זו או אחרת, למשל משום שהוא סבור כי הנושא שעומד להיות מועלה בה איננו נוגע לו או שאין לו עניין בו".



זרח יהב, מנהל תחום (פיקוח ובקרה כלכלית) במשרד רשם האגודות השיתופיות, מסביר כי ועד ההנהלה רשאי לכנס אסיפה כללית ולקבוע את סדר יומה. הוא גם חייב לעשות כן בתוך חודש ימים מיום שקיבל דרישה לכנס את האסיפה הכללית, מרשם האגודות או מאגודה מרכזית אליה מסונפת האגודה, או במקרים המנויים בתקנון האגודה.

כך, למשל, ברוב התקנונים של הקיבוצים נקבע כי על הוועד לכנס אסיפת חברים אם קיבל דרישה לכך מחברים שמספרם הוא לפחות עשירית מכלל החברים. המדור מוסיף כי מאליו מובן שחבר קיבוץ יכול לנסות לשכנע את המזכירות להעלות נושא על סדר היום, ואם לא עלה הדבר בידו הוא רשאי לצרף אליו קבוצת חברים בהיקף הדרוש כדי לדרוש העלאת נושא, כאמור, לסדר היום באסיפה.

מי שרשאי לדרוש כינוס של האסיפה הכללית חייב לציין את סדר היום, כלומר את הנושא בו תדון האסיפה שאת כינוסה ביקש, מוסיף זרח יהב. באשר ל"הורדה" של נושא מסדר היום, הוא מציין: "האסיפה הכללית רשאית להסיר נושא מסדר היום, אך לא להוסיף עליו".

חבר אגודה, מסביר זרח יהב, יכול להעלות הצעה במהלך האסיפה "להוריד" נושא מסדר היום,
וההחלטה על כך יכולה להתקבל בתחילתה, במהלכה או בסופה של האסיפה הכללית. לפי התקנות, "דיון באסיפה כללית שלא הסתיים, יידחה המשכו למועד אחר שיקבע יושב-ראש האסיפה, ובלבד שלא יעלה על שלושים ימים מיום האסיפה הכללית האמורה".

לגבי התפקידים והסמכויות של יו"ר האסיפה משיב זרח יהב: עליו להשגיח על הסדר באסיפה, ולדאוג שהאסיפה תתנהל כדין ובהתאם לסדר היום הכלול בהודעה עליה. על היו"ר להעמיד כל הצעת החלטה להכרעת האסיפה על ידי הצבעה, ובכלל זה לקבוע את דרכי ההצבעה ומניין הקולות באסיפה בהתאם לתקנות האגודה, למנות את הקולות בהצבעה שנתקיימה באסיפה, ולהכריז על תוצאות ההצבעה וההחלטות שהתקבלו באסיפה.

עוד ידאג היו"ר לרישום פרוטוקול במהלך הדיון באסיפה ולאשר אותו בחתימת ידו. היו"ר רשאי להחליט בכל שאלה בעניין סדרי הדיון באסיפה שתתעורר במהלך קיום האסיפה.

מכאן אנו למדים, מסכם זרח יהב בתשובה לשואל, כי יו"ר האסיפה רשאי לנעול את האספה הכללית אם הדיון הופך בעיניו ל"לא תרבותי". כמו כן הוא רשאי לקבוע שהצעה לסדר אינה נוגעת לסדר היום ואין להעלותה, או שמדובר בהצעה ש"אינה חוקית" או "אינה הגיונית", למשל במקרה שההצעה נוגדת את הוראות החוק או התקנון.