"לאור ההשלכות הכבדות של ההחלטה על מעבר מצורת חיים אחת לאחרת, מן הראוי כי ההחלטה על כך תתקבל מכוח הסכמה רחבה ככל האפשר של חברי הקיבוץ אשר היו שותפים להסכמה הקודמת - זאת מאחר שהשינוי המוצע מחייב וכרוך, על פי מהותו, בקביעה מחודשת ומוסכמת של הבלמים והאיזונים בין הצרכים והאינטרסים השונים של כל קבוצות האוכלוסייה בקיבוץ, או למצער, של רובן המכריע".

עוד על השינוי בקיבוצים:
מפלסים: מודל שינוי ייחודי בקיבוץ
הזורע: אחרי תהליך ארוך, אושר השינוי בקיבוץ
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

כך קובע עו"ד מירון הכהן, רשם האגודות השיתופיות, בדחותו את בקשת קיבוץ עין-חרוד מאוחד לשנות את התקנון שלו, כך שיביא לידי ביטוי את השינוי באורחות החיים בקיבוץ, המתקיים בפועל מאוגוסט 2009.

הגם שמדובר, כלשון הרשם, ב"אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שיכולות להיות בחיי הקיבוץ, בהיותה בעלת חשיבות מכרעת בכל הקשור לזכויות היסוד של חברי הקיבוץ ואורחות חייהם", עדיין המחלוקת שבין הקיבוץ לבין הרשם, בשאלת תיקון התקנון - היא משפטית במהותה ונסבה על הפרשנות הראויה שיש לתת לתקנות האגודות השיתופיות הנוגעות לתיקון תקנון בקיבוץ.

כפי שסיקרנו בעבר, ביום 30.11.2012 התקיימה בעין-חרוד מאוחד אסיפה כללית בעניין תיקון תקנון הקיבוץ, וההחלטה לגביה הצביעו החברים בקלפי.

מספר חברי הקיבוץ נכון ליום ההצבעה עמד על 349. 248 מתוכם, המהווים 71% מכלל החברים, השתתפו בהצבעה על תיקון התקנון, ומתוכם תמכו בהצעה לתקן את התקנון 201 חברים, כלומר 81% ממשתתפי ההצבעה, אך רק 57% מכלל חברי הקיבוץ.

מאחר שלפי סעיף 118 לתקנון הקיבוץ, תיקון או שינוי בתקנון הקיבוץ צריך להתקבל ברוב של שלושה רבעים מכלל חברי הקיבוץ, הרי המשמעות היא שהתיקון לא "עבר" באסיפה. במישור העובדתי, הסביר הקיבוץ, ישנם קשיים אובייקטיבים הנוגעים להחלתו של סעיף 118 לתקנון, המחייב רוב של 75%, והדגים ש-15 מבין החברים הם סיעודיים, שאינם יכולים להשתתף בהצבעות האסיפה.



במישור המשפטי העלה פרקליט הקיבוץ, עו"ד עומר כהן ("שלמה כהן ושות'"), טיעון הנוגע לפרשנות תקנות האגודות השיתופיות.

לשיטתו של עו"ד עומר כהן, הנסמכת על פרשנותו לפסיקה של בית המשפט המחוזי - הוראת סעיף 118 לתקנון הקיבוץ, המחייבת הסכמה של שלושה רבעים מכלל חברי הקיבוץ, עומדת בסתירה להוראת תקנה 7 (ב) ל"תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)", ועל כן היא בטלה מפניה (שכן הוראה בתקנון הקיבוץ אינה יכולה לעמוד בסתירה להוראת תקנה שקבע מחוקק-המשנה).

לגישת הקיבוץ, יש ליישם את הוראת התקנות (ולא את הוראת סעיף 118 לתקנון הקיבוץ), ולכן, כדי "להעביר" את השינוי - די בכך שהשתתפו בהצבעה למעלה משני שלישים מחברי הקיבוץ ותמכו בה למעלה משלושה רבעים מהמשתתפים.

רשם האגודות השיתופיות אומר כי הדרישה בסעיף 118 לתקנון הקיבוץ לרוב של 75% מבין חברי הקיבוץ כתנאי לתיקון התקנון, מניחה וקובעת למעשה כי לא ניתן להעביר שינוי בתקנון באסיפה שנוכחים בה פחות מ-75% מחברי הקיבוץ.

מאחר שבהצבעה על תיקון התקנון שהתקיימה בעין-חרוד מאוחד השתתפו רק 71% מבין חברי הקיבוץ - הוא קובע, לשיטתו, כי בנסיבות אלה לא עמדה האסיפה הכללית בדרישות הקוורום ("מניין חוקי" לצורך כינוס האסיפה) שבתקנון הקיבוץ. לכן, לפי עמדת הרשם, ההחלטה על תיקון התקנון שהתקבלה באסיפה זו אינה תקפה.

הרשם מוסיף ומתייחס ל"שאלה הפרשנית" שמעלה עין־חרוד מאוחד,
ואומר כי לדעתו אין האמור בתקנות האגודות השיתופיות שולל בהכרח את האפשרות שהאגודה תקבע בתקנון שלה דרישה ל"רוב נוקשה" גדול יותר (75% מבין החברים) מזה הקבוע בתקנות (למעלה משלושה רבעים מבין המצביעים ולמעלה משני שלישים מחברי הקיבוץ).

משכך, קובע הרשם כי האסיפה הכללית לא עמדה בדרישות הקוורום שבתקנון הקיבוץ. ההחלטה על תיקון התקנון שהתקבלה באסיפה זו אינה תקפה, ועל הקיבוץ לחזור ולקיים הצבעה חוזרת בקוורום וברוב הנדרשים בתקנון שלו.

בשולי הדברים נעיר כי הרשם אינו מתייחס בהחלטתו למשמעותה של הוראה אחרת הקיימת בתקנות "הערבות ההדדית" - שם נאמר כי "הרוב הנדרש" לקביעה של "עקרונות בדבר היקף הערבות ההדדית" בקיבוץ (שהם במהותם שינוי אורחות החיים בקיבוץ) הוא "שלושה רבעים מהמצביעים באסיפה, גם אם נקבע בתקנון רוב גדול יותר". עניין זה יוכרע, כך נראה, בערעור שיוגש בימים הקרובים לבית המשפט המנהלי בירושלים.