איור: Shutterstock קורא שאל: כחבר ותיק שעבר מקיבוץ לקיבוץ, קראתי לפני שנים מספר בעיתונות הקיבוצית על פסק בוררות בו היה כתוב: "זכויות הוותק במעבר מקיבוץ לקיבוץ נצברות לא רק לצורכי דמי עזיבה, אלא גם לצורכי שיוך נכסים ופירות הנכסים, שיוך דירות, חלוקת תקציבים וכיו"ב".

עוד בוררויות מקיבוצים:
איך עובדת הבוררות הקיבוצית?
גבע: מדוע לא אושר פסק בוררות נגד הקיבוץ
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

השאלות שלי הן: האם פסק הבוררות אושר על ידי בית המשפט, ומהי המשמעות לאישור זה? כיצד אפשר לכוף את האמור בפסק הבוררות הזה על קיבוצי, ומה יש לעשות כדי שהוא יתקבל על ידי מוסדות הקיבוץ - שכן הקיבוץ מתעלם מעשרות שנות ותק שהיו לי בקיבוצי הראשון, עמן עברתי לקיבוצי הנוכחי.

ויש תשובה: מטבע הדברים אין המדור יכול להשיב לגופן של שאלה ונסיבות מסוימות, ולפיכך תיוותר התשובה במישור העקרוני-כללי בלבד. הבוררות היא אחת מהשיטות האלטרנטיביות ליישום סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, כשתפקידו של הבורר הוא לשמוע את טענות הצדדים ולהכריע במחלוקת, ממש כפי שעושה שופט בבית המשפט.

לפני מענה לשאלה אם יכול פסק בוררות להוות "תקדים", ראוי להבין אימתי הלכה שנפסקה בבית משפט משמשת כ"תקדים משפטי". "עקרון התקדים המחייב" נקבע ב"חוק יסוד השפיטה", ולפיו הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון, ואילו הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.



יוסי חלבי (הסוללים), ראש המוסד לבוררות ולגישור בתנועה הקיבוצית, מסביר כי הבוררות מבוססת על הסכם בכתב בין שני צדדים המסמיכים בורר להכריע במחלוקת שביניהם. לכן, מטבע הדברים, הכרעת הבורר מחייבת אותם בלבד, ואינה יכולה, מהבחינה המשפטית, להוות "תקדים משפטי", שהרי אין לבורר "מעמד" של בית המשפט העליון.

מכאן, מדגיש חלבי, אין כל נפקות משפטית לפסיקת הבורר מעבר לתחולתה על אותם צדדים שהסמיכו אותו לדון בעניינם. לדעת חלבי, הפסק אינו יוצר כל תקדים, גם לא באותו קיבוץ שהיה צד לבוררות, ובוודאי שלא בכל קיבוץ אחר.

אין חובה לקבל את אישורו של בית המשפט לפסק בורר, אך אם צד מבקש שהפסק יהיה בר-אכיפה כלפי הצד האחר, או אם הוא מבקש לנקוט הליכי הוצאה לפועל כדי לממש זכות שקיבל לפי הפסק - עליו לקבל את אישור בית המשפט.

לא ניתן לברר, כדבר שבשגרה, אם הפסק שלגביו מתייחס השואל קיבל אישור של בית המשפט (כמובן שניתן לברר זאת עם הצדדים לאותו פסק). מכל מקום, בית המשפט רשאי, על פי בקשת אחד הצדדים,
לאשר את פסק הבורר. משאושר הפסק - דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית המשפט.

בשולי הדברים מעיר יוסי חלבי כי כאשר קיבוץ וחבר מקיימים בוררות בנושא מסוים והבורר הכריע בו, הם ישקלו פעם נוספת אם לפנות שוב לבוררות, עת תעלה סוגיה דומה בין הקיבוץ לבין חבר אחר - וזאת לא מהשיקול כי קיים כבר "התקדים", אלא מתוך הניסיון שסוגיה שכזו הוכרעה כבר בדרך מסוימת.

במקרה כזה, מוסיף המדור, יכול חבר מאותו קיבוץ להציג לבוררים, כ"אסמכתה", את פסק הבורר שניתן בעניין דומה.

גילוי נאות: כותב שורות אלה נמנה עם צוות הבוררים של המוסד לגישור ובוררות של התנועה הקיבוצית.