צילום: shutterstock הכיצד נתבע קיבוץ ומחויב בנזיקין, חברת הביטוח מסרבת לתת לו כיסוי ביטוחי, אך הקיבוץ, בסופו של יום, לא מוציא אגורה מכיסו? איך קורה שקיבוץ מתחייב לשלם שכר טרחה לפרקליטו, לא משלם את רובו, אך הפרקליט מקבל לבסוף את שכרו?

עוד סיפורים משפטיים מקיבוצים:
רגבים: צינור גז יעבור סמוך לקיבוץ
אפק: שטח המפעל הוצא ממקרקעי הקיבוץ
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

אירוע טרגי אירע בקיבוץ מחניים בשנת 2009. מבקר שהגיע לדוג בבריכות בקיבוץ הניף את חכתו בסמוך לקווי מתח עליון של חברת החשמל שהיו מעל הבריכות. החכה פגעה בקווי המתח, וכתוצאה מכך התחשמל הדייג למוות. הבריכות, באותו זמן, היו בשימושו של חבר קיבוץ במסגרת הסכם הרשאה בין הקיבוץ והחבר, למטרת גידול דגים בלבד, אך בשלב מאוחר יותר החל החבר להתיר למבקרים פרטיים לדוג דגים מהבריכות, תמורת תשלום.

המבטחת של הקיבוץ, "ביטוח חקלאי", דחתה את דרישת הקיבוץ למתן כיסוי ביטוחי למקרה הנזק, בנימוק שהקיבוץ לא רכש הרחבה מתאימה לאירוע שכזה. באפריל 2011 הגישו יורשי הדייג המנוח תביעה לפיצויים נגד קיבוץ מחניים.

עקב הסיכון הרב, שכר מחניים את שירותיו של עו"ד מרדכי תגר, בעל ניסיון בתחום הנזיקין וביקש מהפרקליט להציע מתווה לתשלום שכר טרחה, הקושר בין גובה השכר לבין ההצלחה בתיק. לאחר מו"מ, הסכימו הקיבוץ והפרקליט כי מחניים ישלם סכום קבוע ראשון בסך 75 אלף ש"ח, והתשלום הנוסף יבוסס על "הצלחה". אם יעלה בידי הפרקליט להקטין את סכום הפיצוי שישלם הקיבוץ מסך של 4 מיליון ש"ח ומטה - יוסיף וישלם הקיבוץ שיעור של 10% מסכום הקיטון.

על יסוד ההסכם, ומשדחתה ביטוח-חקלאי פנייה מוטעם הפרקליט כי תשנה עמדתה, החל עו"ד תגר בטיפול משפטי, והגיש בשם מחניים כתב הגנה כנגד תביעת הפיצויים, ותביעה ("הודעה לצד שלישי") כנגד ביטוח-חקלאי, בה עתר מחניים לחייבה להכיר בכיסוי הביטוחי בעד הנזקים הנתבעים בתביעה כנגדו. עם השלמת ההליכים האלה שילם מחניים לעו"ד תגר, כמוסכם, 75 אלף ש"ח.

בהמשך, פעל משרדו של עו"ד תגר בהליכים משפטיים שונים הכרוכים בתביעה, והתייצב לדיון ראשון בבית המשפט המחוזי בנצרת, שלאחריו מסרה ביטוח-חקלאי לעו"ד תגר, שהיא מכירה בכיסוי הביטוחי לאירוע הנזק, ומוכנה ליטול על עצמה את ייצוג הקיבוץ. משכך, הסתיים תפקידו של עו"ד תגר, וביטוח-חקלאי המשיכה בניהול ההגנה של הקיבוץ.

על אף האמור, סירבה ביטוח-חקלאי לשאת בהוצאות שכר הטרחה של עו"ד תגר, ולכן הודיע הקיבוץ לעו"ד תגר שאין בכוונתו לשלם לו את יתרת שכר הטרחה הקבועה בהסכם. בתביעה לתשלום שכר הטרחה שהגיש עו"ד תגר, באמצעות עו"ד מור חן (ממשרד "מ. תגר, עורכי דין"), כנגד מחניים, הוא אומר שבעקבות הייצוג המשפטי שהעניק לקיבוץ, שקלה ביטוח-חקלאי את עמדתה מחדש "ונכנסה בנעליו של הקיבוץ בתובענה הנזיקית".

התוצאה היא שחיוב הקיבוץ בתשלום פיצויים בתובענה הנזיקית עומד על 0 (אפס) ש"ח, שכן הוא לא יידרש עוד לשלם את סכום הפיצוי מכיסו, ולפיכך זכאי הפרקליט לשכר טרחה בשיעור של 10% מסכום הקטנת הסיכון (ההפרש בין 4 מיליון ש"ח ל-0 ש"ח), דהיינו לסך 400 אלף ש"ח.



מנגד טוען מחניים, באמצעות עו"ד יאיר אשכולי, כי הסכם שכר הטרחה אינו סביר: לא הוצגה בפניו אפשרות שהתיק יסתיים בדרך זו, ולכן אינו חייב במלוא התשלום.

לצד כתב הגנתו כנגד תביעת הפרקליט, הוסיף מחניים והגיש תביעה כנגד ביטוח-חקלאי, בה טען כי התחייבותו לשלם לעו"ד תגר תשלומי שכר טרחה בשיעור שכזה נבעה מסירוב ביטוח-חקלאי להכיר בכיסוי הביטוחי לתאונה. לטענת הקיבוץ, לפי פוליסת הביטוח חלה על המבטח החובה לשפות את הקיבוץ בגין הוצאות המשפט בהן נשא או התחייב. מנגד מתגוננת ביטוח-חקלאי, באמצעות עו"ד יוסף הוד, ומסבירה שבהתאם לפוליסה היא מחויבת בהשבה של שכר טרחה סביר, אך הסכום לו התחייב הקיבוץ חורג ממתחם הסבירות.

כדי להשיב על השאלה אם מדובר ב"הסכם סביר" - אומרת השופטת לימור ביבי-ממן, מבית משפט השלום בהרצליה - יש לבדוק אם אכן היה קיים "סיכון סביר" שממנו נגזר "שכר ההצלחה" של עו"ד תגר. השופטת מוצאת כי נתוני התובענה הנזיקית (ניזוק צעיר, שהותיר אחריו אישה ושלוש בנות קטינות, ששכרו החודשי הממוצע היה כדי 17 אלף ש"ח) מלמדים כי הסיכון שנאמד בסך 4 מיליון ש"ח בתובענה - היה "סיכון סביר".

שתי מטרות היו בייצוג המשפטי, מציינת השופטת: הקטנת החבות של מחניים מול תביעת הפיצויים, והתביעה כי ביטוח-חקלאי תכיר בכיסוי הביטוחי. המשימה שנדרש עו"ד תגר לבצע לגבי השגת הכיסוי הביטוחי מביטוח-חקלאי היא "נדבך מובהק בהסכם, והושלמה בצורה מיטבית". לכן על הקיבוץ לשאת במלוא תשלום שכר הטרחה,
גם בנסיבות בהן הסתיים ההליך תוך זמן קצר. משכך, היא פוסקת כי על הקיבוץ לשלם לעו"ד ת