צילום: עמית מגל "היישוב כפר מנחם שינה את צביונו" - עת החליט הקיבוץ להרחיב את היישוב ולקלוט לשורותיו 150 משפחות נוספות במסגרת "הרחבה קהילתית" - "וכעת לא ניתן עוד להותיר את הפררוגטיבה לקביעת מטרות השימוש במבני הציבור ביישוב בידי חברי הקיבוץ בלבד", טוענים שלושה מבין תושבי כפר-מנחם, שאינם נמנים עם חברי הקיבוץ.

עוד על בתי הכנסת בקיבוצים:
רב עם הרבנות ומנהל בית כנסת בקיבוץ
שריד: רוב גדול נגד הקמת בית כנסת בקיבוץ
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

באמצעות עורכי הדין חגי מירום, שגיא מירום ומקבי מירום ("מירום עורכי דין"), עותרים השלושה לבית המשפט (המחוזי) לעניינים מנהליים בבאר־שבע, בבקשה כי יורה לקיבוץ כפר־מנחם, למועצה האזורית יואב, לוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה "שקמים" ולוועד המקומי כפר-מנחם - "להעמיד לרשותם מקום ביישוב לצורך הקמה של בית כנסת, לשימוש תושבי היישוב".

בעתירה מדגישים העותרים שהם מבטאים את רצונם של כ-140 תושבים מכפר-מנחם, שחתמו על הודעת תמיכה בהקמה של בית כנסת ביישוב.

העותרים אומרים כי הגם שביישוב למעלה מארבעים דונם המיועדים למבני ציבור - לא נענו המועצה, הוועד המקומי או הקיבוץ לבקשתם להעמיד לרשותם חדרים מספר במבנה ציבורי קיים או להקצות להם "פיסת קרקע קטנה", לצורך הקמת בית הכנסת. העותרים מדגישים כי "אינם מעוניינים לשנות את צביונו החילוני של הקיבוץ, והם יקדמו בברכה כל הסדר שיאפשר להם להקים בית כנסת צנוע, רחוק משטח המגורים של חברי הקיבוץ".

קיבוץ כפר-מנחם, שהוקם בשנת 1939, יזם בשנת 2000 הקמה של שכונה קהילתית בצמוד אליו. בהקמת השכונה, מתארים העותרים, "פתח הקיבוץ את שערי היישוב בפני מתיישבים חדשים שלא ביקשו להיות חברי קיבוץ, שלא התחייבו לפעול בהתאם להחלטותיו הפנימיות, ושעמדותיהם ותפישות עולמם שונות מאלה שאפיינו את הקיבוץ ואת חבריו".



עוד במאי 2011 פנו העותרים אל המועצה בבקשה כי תקצה קרקע על מנת שיוכלו להקים בית כנסת בכפר-מנחם. המועצה השיבה להם כי פנייה שכזו צריכה להיעשות באמצעות ודרך מוסדות היישוב, תוך התחשבות בדעת התושבים וסימון שטח מתאים מהשטחים הציבוריים.

לדעת העותרים, אין מניעה פיזית או תכנונית להקצות להם מבנה מתאים או קרקע, אך בקשותיהם החוזרות לכך נדחות, לדבריהם, רק משום שחברי קיבוץ כפר-מנחם ומנהליו, שהם רוב תושבי היישוב, "מתנגדים באופן נחרץ ובלתי-מתפשר להקמת בית כנסת ביישוב". הם מוסיפים כי ידוע להם על "מספר לא-מבוטל של חברי קיבוץ שאינם מתנגדים, ואף תומכים בהקמת בית כנסת בשטח היישוב".

הזכות לקיים פולחן היא זכות יסוד חוקתית, מוסיפים העותרים, ועל הרשויות וגופי השלטון המקומיים, ובהם המועצה והוועד המקומי - "החובה לאפשר לעותרים, ולתושבים רבים אחרים ביישוב, לממש את זכותם זו, ככל שלא יהיה בכך בכדי לפגוע באופן בלתי-מידתי באינטרסים אחרים של היישוב או של תושביו".

לפי עמדת העותרים, די במיעוט של תושבים המבקש כי יתאפשר לו לקיים את דתו ופולחנו בבית כנסת ביישוב, כדי להצדיק הקצאת משאבים לכך. מקרקעי הציבור ביישוב יכולים לשמש אך ורק את תושבי היישוב, אומרים העותרים, ולנוכח התגובות שקיבלו והתעלמות הקיבוץ והוועד המקומי מפניותיהם - הם פונים לבית המשפט ומבקשים כי "יגן על זכויות המיעוט" ויורה להקצות להם מקרקעין לצורך הקמת בית כנסת.

בהודעה שיצאה לתושבי כפר-מנחם מטעם הקיבוץ, הוועד המקומי והאגודה הקהילתית -
נאמר כי זה שנתיים מתקיימים ?ע?ם שלושה תושבים, שפנו בדרישה להקמת בית כנסת בכפר-מנחם, שיחות ודיונים בוועד ה?אגודה, בצוות התשתיות ובשיחות פרטיות, "בנ?י?סיון לשכנע אותם לקיים דיונים פתוחים ?ע?ם ?כלל הציבור ולהגיע להסכמות ברמה ?ה?חברתית.

"הם בחרו ?בשימוש ?בכוח במקום בהסכמות חברתיות", אומר הקיבוץ, "או כפי שענינו בעבר לעו"ד שלהם: נראה כי בחירת מרשיך ליישב את העניין בדרכי ריב ומדון ותוך כדי כך לפנות לערכאות משפטיות, אינה דרך המלך, ומהווה כלי אשר אין בו כדי לשרת את מטרותיהם. ניהול המהלך המשפטי ע?לול? לעלות לנו ?עשרות אלפי? ש"ח - אלא אם יתעשתו העותרים ויהיו מוכנים להגיע להסכמות בתהליך חברתי?,? ?אשר ?יתקיים בעזרת עורכי דין".

שלומי שקד, יו"ר הקהילה ואחד מנציגי הקיבוץ בוועד האגודה של כפר-מנחם: "הפנייה להקמת בית הכנסת התבצעה מטעם שלושה חברים בהרחבה, אולם לא התקיימו עדיין דיונים מסודרים, הן ברמת שיחת הקיבוץ והן ברמת האגודה המשותפת לקיבוץ ולהרחבה, לקביעת עמדה בנושא.

"הפנייה בעניין הקמת בית הכנסת התבצעה בפני ועד האגודה לפני חודשים מספר, וביקשנו מהפונים לבצע פעולת לימוד, הכנה ושיתוף פעולה מול הציבור, כדי ליידע אותו במה שקורה. לדאבוננו זה לא נעשה, ובמקום זאת התבצעה פנייה חד-צדדית לעתירה משפט