"המשפט הפך כיום לדייר קבע במרחב התודעה הקיבוצי", ציינה ד"ר אביטל מרגלית, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, במחקר שערכה בתחילת העשור על ה"מהפך" שהתחולל בתודעה המשפטית של חברי הקיבוצים, לגבי מקומו של "משפט המדינה" בחצר הקיבוצית.

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
נאות מרדכי: תקנון הקיבוץ חל גם על יורשים
זוג תבע דיבה את מזכיר הקיבוץ ומרכז המשק
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

אם בעבר, כתבה החוקרת, נתפש משפט המדינה "כחיצוני למארג החיים הפנימיים של הקיבוץ, כעניין זר לקהילה הקיבוצית", הרי עתה "ישנה תופעה נרחבת של פנייה אל משפט המדינה מצד קיבוצים וחברי קיבוץ בשל אירועים ועילות הקשורים למערך היחסים הפנימיים שבין הקיבוץ לבין חבריו. המשפט נהפך לחשוב בחיי קיבוץ כעניין מודע וגלוי", הוסיפה ומצאה החוקרת.

"קיבוצים וחברי קיבוצים מתייעצים דרך קבע בעורכי דין. העיתונות הקיבוצית מדווחת על כל תביעה משפטית הקשורה בקיבוץ ועל כל החלטה של רשויות השלטון הנוגעת לקיבוץ".

במדור "משפט חברים" בעיתון "ידיעות הקיבוץ" משורטטת התמונה מדי שבוע. מספרן של "הידיעות המשפטיות" שלא מגיעות לפרסום עולה על זה של אלה שמופיעות במדור.

השיח הציבורי הפך, זה מכבר, משיחה של ערכים - לדיון על זכויות וקניין. ל"חצר הקיבוצית", ומשם גם ל"זירה המשפטית", מגיעים יותר מבעבר שחקנים חדשים, ובהם: תושבים, יורשים, שוכרי דירות, חברים חדשים וגם משתכנים בהרחבה. לא תמיד קל לחברים מהתקופה שקדמה ל"התחדשות", והם נאלצים, יותר ויותר, לפנות ל"משפט המדינה" לצורך הסדרת המחלוקות.

גם נושאי משרה בקיבוצים מוצאים עצמם כמי שפעולותיהם נבחנות בראי "המשפט התאגידי", ושיקולים של "לטובת האגודה וללא אפליה" (כלשון תקנות האגודות השיתופיות), אמורים להוות קווים מנחים בהתנהלות הדירקטורים.

זכויות ונורמות
עשרות ידיעות גדשו את "משפט חברים" בשנה שחלפה. פנינו לשני משרדי פרקליטים, שעיסוקם בתחום "המשפט הקיבוצי", וביקשנו שיצביעו עבורנו על פסקי דין, הבולטים לדעתם, שניתנו ב"שנת המשפט" הזו.

עורכי הדין אסתר קויפמן ואורי זליגמן (רשם האגודות השיתופיות היוצא), ממשרד עורכי הדין "אפשטיין קנולר חומסקי אסנת גילת טננבוים ושות'", בחרו להתמקד בפסיקה שיש בה, לדעתם, גם כדי לחדש בתחום זכויות החבר.

עו"ד אלון וילנר, ממשרד עורכי הדין "חגי שבתאי, שפירא" (בעבר עורך דין במחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית), ביקש לבחון פסיקה שיש בה עיצוב נורמות משפטיות בנושאים קיבוציים מובהקים, ביניהם: אורחות חיים של קיבוץ-מתחדש, שיוך דירות, צמיחה דמוגרפית, קרקעות, והרחבות קהילתיות.

שלושת הפרקליטים, משני המשרדים, כל אחד בדרכו, הצביעו על פסקי דין שנמצאו כסמני-דרך בשנה האחרונה, ובהם נפתח.

ביחד ולחוד בשיוך
לא לפי "המבחן הפורמאלי" ייקבע מיהם "בני זוג" הזכאים לשיוך יחידת דיור נפרדת. "המבחן המהותי", הבוחן את מציאות החיים והיחסים בפועל של בני זוג שנפרדו - הוא שיכריע.

בית המשפט העליון (באוקטובר 2013), בהרכב השופטים עדנה ארבל, ניל הנדל וצבי זילברטל, קיבל את הערעורים של שני זוגות חברים (פרודים), מקיבוץ גבעת-חיים איחוד, ופסק כי בני זוג שנפרדו לפני "היום הקובע" (אך לא ביצעו הליך גירושים פורמאלי) זכאים לשתי יחידות דיור נפרדות, אחת לכל פרוד.

בית המשפט העליון דחה את עמדת הקיבוץ, שביקש להחיל על בני הזוג את "מבחן הסטטוס האישי הפורמאלי", בעיקר משום החשש מפירוד פיקטיבי משיקולי תועלת ולנוכח הקושי להגדיר "פרידה" מהי. העליון, שקיבל את עמדת בני הזוג שהובאה באמצעות עו"ד הראל טיקטין, קבע שורה של אמות מידה לפיהן ניתן להכריע במחלוקת של "שיוך לפרודים".

השופטת ארבל מנחה את "כל הקיבוצים הרלוונטיים" לעשות שימוש במבחנים אלה ולקיים הליך תקין וראוי בקיבוץ בכל מקרה לגופו, בשאלה אם בני זוג מסוימים עומדים באמות המידה הללו ואם יש לראותם כפרודים.

הקיבוץ יוצג בידי עורכי הדין איל טלמון ומלי דגני, ובני הזוג בידי עו"ד הראל טיקטין.

עורכי הדין זליגמן וקויפמן מציינים כי הגם שפסק הדין ניתן ביחס להחלטת השיוך 751, יש בהכרעה זו ללמד על הפרשנות הראויה שיש לנקוט למושג "בני זוג" בהחלטת השיוך 1366 (המחליפה את 1155). הם מוסיפים כי ראוי שקיבוצים יבחנו פסק דין זה, לעת הסדרת החלטות השיוך הפנים־קיבוציות והקצאת המגרשים לחברים.

עו"ד אלון וילנר מדגיש כי בפסק הדין משווה בית המשפט העליון את זכויותיהם של בני זוג נשואים, החיים בנפרד, לזכויותיהם של "יחידים" (גרושים, אלמנים ורווקים), והגם שזו פסיקה הנוגעת לשיוך דירות לחברי קיבוצים - היא יכולה להיות רלוונטית לעניינים נוספים "שבין הקיבוץ לחברו". זו פסיקה של העליון בסוגיה קיבוצית עקרונית