קורא שאל: קיבוצים "סיפחו" שכונת הרחבה וחייבים בקיומו של ועד מקומי. לפי הידוע לי, סמכויותיו של הוועד המקומי מואצלות לו מהמועצה האזורית והוא עוסק בהפעלת השירותים המוניציפליים ביישוב.

עוד עניינים משפטיים מקיבוצים:
מה מותר ומה אסור על קרקע חקלאית
איך בוחרים את הנהלת הקיבוץ?
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

במרבית היישובים (וכנראה בכולם) - נגבה, בנוסף למס הארנונה, גם מס פנימי על בסיס גולגולת. לפעמים, חלק מהמימון המוניציפלי מקורו גם ברווחי המשק הקיבוצי. חברי הקיבוץ נושאים אפוא בנטל מיסוי משולש: מס ארנונה למועצה, מס פנימי "רגיל" על בסיס גולגולת, ולבסוף - מס בדרך של "תרומת" רווחיהם.

שאלה אחת היא האם רשאי הוועד המקומי, שסמכויותיו באות מהמועצה האזורית, לגבות מס פנים-יישובי נוסף, שאיננו על בסיס ארנונה (האסור על המועצה עצמה). השאלה השנייה היא האם בהיבט הפנים-יישובי, רשאי הוועד המקומי לקבל כספי "מיסוי" חד-מגזריים ודיפרנציאליים - מרווחי האגודה הקיבוצית - לשם מימון שירותים כלל-יישוביים?

ויש תשובה: עו"ד איתן מימוני ("מימוני שלוש ושות'") מקדים הסבר לתשובה: כל יישוב צריך להיות מנוהל מבחינה מוניציפלית על ידי ועד מקומי. כדי להקל על ניהול החיים בקהילה במרחב הכפרי, קבע המחוקק כי במקום בו מאוגדים התושבים באמצעות אגודה שיתופית חקלאית, יכהנו חברי ועד ההנהלה של היישוב גם כחברי הוועד המקומי.

זהו המצב הידוע בשם: "זהות ועדים", ומדובר ב"זהות פרסונלית" בלבד, כך שחברי ועד ההנהלה של האגודה משמשים בשני כובעים: האחד, בכובעם כחברי ועד האגודה (הקיבוץ, במקרה זה), שהיא גוף מתחום המשפט הפרטי; והשני, בכובעם כחברי ועד מקומי, המהווה חלק מהשלטון המקומי (גוף מתחום המשפט הציבורי). קיימת חובה לנהל חשבונות בנק נפרדים לוועד האגודה ולוועד המקומי, לנהל פרוטוקולים נפרדים, וכן הלאה.

ככל שגדל ביישוב שיעור התושבים שאינם חברים באגודה השיתופית החקלאית (כפי שקורה לעיתים לאחר הקמת שכונת הרחבה) - יש לאפשר לאותם תושבים לבחור נציגות לוועד המקומי, או אף לבצע הליך בחירות נפרד אליו.

במצב שבו עולה מספר התושבים שאינם חברים באגודה השיתופית החקלאית על 50% מכלל התושבים ביישוב - ישנה הפרדת ועדים ומתקיימות בחירות נפרדות במועדים שונים לכל אחד מהם - בחירות לוועד המקומי במועד הבחירות למועצה האזורית, ובחירות לוועד האגודה בהתאם לאמור בתקנון האגודה. מובן שאין הכרח שתהיה זהות פרסונלית בין הוועדים הללו, והדבר ייקבע בהתאם לתוצאות הבחירות.

סמכות המועצה האזורית איננה מוגבלת לגביית "ארנונת מועצה" בלבד, וישנם תשלומי חובה נוספים (אגרות, היטלים, דמי השתתפות) שהיא רשאית ומוסמכת להטיל ולגבות. ועד מקומי מוסמך אף הוא להטיל מסים אלה באישור שר הפנים, אולם שר הפנים אינו מאשר, בשנים האחרונות, הטלת תשלומי חובה בוועד המקומי, מלבד "ארנונת ועד מקומי".

קיים הבדל בין ארנונת מועצה, שגובה המועצה, לבין ארנונת ועד-מקומי, אותה גובה הוועד המקומי (בנוסף לארנונת המועצה). חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) קובע כי השרים יקבעו בתקנות סכומים מזעריים וסכומים מרביים לארנונה הכללית שיטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים, כאשר התעריף המצרפי - הן של המועצה והן של הוועד - לא יפחת מתעריף המינימום ולא יעלה על התעריף המרבי.

מאחר שהוועד המקומי הוא גוף מתחום המשפט הציבורי, סמכותו לפעול מוגבלת אך ורק למסגרת שהותרה לו במפורש על ידי החוק, מדגיש עו"ד איתן מימוני. הוועד המקומי איננו רשאי לגבות תשלומים נוספים מעבר לאלה שהותרו לרשות מקומית (כאמור, בשנים האחרונות הותר לוועדים מקומיים להטיל רק ארנונת ועד מקומי).
מכאן עולה שהתשובה לשאלה הראשונה היא שהוועד המקומי אינו יכול לגבות "מס פנימי נוסף", כהגדרת השואל.

באשר לשאלה השנייה - בכל הנוגע להעברת כספים מאגודת-הקיבוץ אל הוועד המקומי לצורך מימון שירותים כלל-יישוביים, אין מניעה חוקית מצד האגודה החקלאית (הקיבוץ), בכפוף לקבלת החלטות מתאימות במוסדותיה המוסמכים, להעביר כספים אלה לוועד המקומי (גם אם מקורם, כאמור, ברווחי האגודה החקלאית).

זו החלטה פנימית של חברי הקיבוץ, שיכולים לחייב או לשלול את ההעברה. אין גם מניעה מצד הוועד המקומי לקבל את הכספים האלה, מלבד במקרים בהם יש ניגוד עניינים. סוגיית ניגוד העניינים מורכבת, ולכן ממליץ עו"ד מימוני שהוועד המקומי יפנה ליועץ המשפטי שלו כדי שיבחן אם קיים חשש לניגוד עניינים לגבי כל העברת כספים לוועד המקומי מהאגודה (או מכל גוף פרטי אחר).