"ההלכה הפסוקה מחייבת לקבוע שהיחסים שבין התובעת (חברת קיבוץ גנוסר) לבין הנתבעים (מלון 'נוף גנוסר' וקיבוץ גנוסר) - לא היו יחסים של עובד-מעסיק, אף שמדובר ביחסים שהיו בעת שקיבוץ גנוסר היה כבר במעמד של 'קיבוץ מתחדש'". כך פוסק בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, ומוסיף עוד נדבך להלכות בתחום זה.

עוד על יחסי העבודה בקיבוצים:
הלכות עבודה בקיבוץ: יש או אין יחסי עובד-מעביד
בית הדין הארצי: אין יחסי עובד-מעביד בקיבוץ
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

זו למעשה הפסיקה הראשונה לגבי "מצב תעסוקה" של חבר בקיבוצו, שהחל, נמשך והסתיים לאחר שהפך הקיבוץ ל"מתחדש".

הרכב בית הדין, בראשות השופט חיים ארמון, משרטט את מערכת היחסים שבין קיבוץ גנוסר לבין ענפיו וחבריו, ומעניין להתבונן בדרך בה הוא "משקיף" על "היחסים החדשים", בעיקר כדי לבחון אם מתקיימים יחסי עובד-מעסיק.

השופט מתאר כי בשנת 1998 עבר גנוסר למודל "קיבוץ מתחדש", שמקנה לחבריו "רשת ביטחון" סוציאלית מזערית, ונותן להם תקציב באופן דיפרנציאלי. בגנוסר, מדגיש השופט, הוחלט שחברי קיבוץ העובדים בענפיו לא ייחשבו כ"עובדים" של הקיבוץ.

מאז שהפך גנוסר לקיבוץ-מתחדש, על חבריו שאינם בגיל פנסיה למצוא לעצמם מקור פרנסה, מחוץ לקיבוץ או באחד מענפיו. חבר שאינו מוצא עבודה - זכאי לקבל מהקיבוץ, למשך תקופה מסוימת, תקציב של "דמי אבטלה", כחלק מרשת־הביטחון.

התקציב שמקבלים החברים מושפע מסוג העבודה שלהם, מהיקף המשרה, וממעמדם בהיררכיה בענף בו הם עובדים. בתום החודש מנפיק הקיבוץ לחבר דף "תקציב חבר", בו מופיע התקציב שמועמד לרשותו בעד עבודתו באותו חודש, לצד ניכויים לביטוח פנסיוני, לקרן לעזרה הדדית ולתאגיד הקהילה.

אם מקבל החבר גם תקציב פנסיוני מהקיבוץ - מופיע גם הוא בדף התקציב. דפים אלה נערכים באמצעות תוכנה המכינה תלושי משכורת ונראים כמוהם, אך מודגש שהם דפים של תקציב־חבר.

בשנת 2008 החליט גנוסר להקים תאגידים נפרדים לענפי הכלכלה בקיבוץ: "תאגיד חקלאות", "תאגיד קהילה", "תאגיד אחזקות" ו"תאגיד תיירות", שמנהל את המלון. בית הדין מתאר את תהליך התמחור של משרות חברי הקיבוץ המועסקים בגנוסר ובתאגידיו.

החברה-התובעת עבדה שנים מספר בהנהלת החשבונות של נוף־גנוסר, עד שהופסקה עבודתה שם. באמצעות עו"ד מיכל אברהמי לוי היא טוענת לקיומם של יחסי עובד-מעסיק בינה לבין המלון, ומבקשת לקבוע כי פוטרה שלא כדין מעבודתה, בין היתר כתוצאה מאפליה מחמת גיל, דבר המזכה אותה בסעד המורה על השבתה לעבודה, ובעוד סעדים כספיים שונים, המסתכמים בכדי 235 אלף ש"ח.

הגם שנכשל ניסיון של בית הדין להביא את הצדדים להסכמה ביניהם, מדגיש בית הדין כי לדעתו, "בתובענה זו, החשיבות של סיום המחלוקת בדרך מוסכמת עולה על החשיבות הרגילה שיש לכך בתובענות רגילות בבית הדין, בשל כך שהיחסים בין הצדדים נמשכים. התובעת היא עדיין חברת הקיבוץ, והצורך בהכרעה שיפוטית בסכסוך בין הצדדים - מפריע ליחסי החברות בקיבוץ".

פרקליטת התובעת מבקשת לשכנע את בית הדין כי יש להבחין בין המקרה של מדגה תל יוסף ותביעה זו נגד מלון גנוסר, ולא להחיל עליה את ההלכה שנפסקה שם. בעניין תל יוסף פסק בית הדין הארצי כי גם בקיבוץ המתחדש, ככל שמדובר בעבודה במסגרת האגודה השיתופית, לא מתקיימים יחסי עובד־מעביד בין החבר לקיבוץ, ואין בתשלום שכר דיפרנציאלי, הנקבע לפי הערכת שווי העבודה, כדי לשנות זאת.

הפרקליטה טוענת כי בעוד שבתל-יוסף החל החבר את עבודתו בתקופת הקיבוץ-השיתופי, ומכוח סידור העבודה - הרי כאן החלה התובעת לעבוד במלון לאחר שגנוסר הפך למתחדש. בנוסף, היא טוענת כי בתל-יוסף היתה מחויבות של הקיבוץ למצוא עבודה לחבר קיבוץ שנותר מחוסר עבודה, אך לא כך בגנוסר.

בית הדין פוסק כי אין משמעות לשאלה אם תחילת העבודה של החבר אירעה בעת "שהשיתוף היה עדיין מלא" או שהקיבוץ היה במעמד "מתחדש", באשר ממילא, מתעוררת השאלה בדבר קיום יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים רק לגבי התקופה בה הפך הקיבוץ למתחדש.

בית הדין אינו מוצא גם מקום להבחין בין המקרים בשאלת המחויבות של הקיבוץ למצוא פתרון תעסוקתי לחבר בו. לדעתו, גם בגנוסר מעורב הקיבוץ במציאת פתרונות תעסוקתיים לתובעת, באמצעות "משאבי האנוש" שלו.
בשני המקרים, בתל-יוסף ובגנוסר, מציין בית הדין, אין הבדל מהותי בין מידת המחויבות ההדדית שבין הקיבוץ וחבריו, ובשניהם מוטלת האחריות למציאת פרנסה על החבר.

בית הדין מוסיף כי המעבר למעמד של קיבוץ-מתחדש אינו אמור לשנות את "ההלכה היציבה" בדבר היעדר יחסי עובד־מעסיק בין חבר בקיבוץ מתחדש לבין הקיבוץ עצמו או התאגיד שבבעלותו.

"החידוש" שבקיבוץ-מתחדש, אומר בית הדין, "בא לשם הסרת חלק מסממני השיתוף שהיו בקיבוץ המסורתי, אך אי